חצוצרה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תוכן עניינים
חֲצוֹצְרָה[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | חצוצרה |
| הגייה* | khatsotsra |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ח־צ־ר |
| דרך תצורה | משקל קְטַלְטֶלֶת |
| נטיות | ר׳ חֲצוֹצְרוֹת; חֲצוֹצְרַת־, ר׳ חֲצוֹצְרוֹת־ |
- לשון המקרא כלי הנשיפה ממתכת, אשר לו המנעד הגבוה ביותר באותה משפחה. בכלי נגינה זה תוקעים.
- ”וַתֵּרֶא וְהִנֵּה הַמֶּלֶךְ עֹמֵד עַל הָעַמּוּד כַּמִּשְׁפָּט וְהַשָּׂרִים וְהַחֲצֹצְרוֹת אֶל הַמֶּלֶךְ וְכָל עַם הָאָרֶץ שָׂמֵחַ וְתֹקֵעַ בַּחֲצֹצְרוֹת וַתִּקְרַע עֲתַלְיָה אֶת בְּגָדֶיהָ וַתִּקְרָא קֶשֶׁר קָשֶׁר.“ (מלכים ב׳ יא, פסוק יד)
- ”תִּקְעוּ שׁוֹפָר בַּגִּבְעָה, חֲצֹצְרָה בָּרָמָה“ (הושע ה, פסוק ח)
- ”בַּמִּזְרָח זוֹרֵחַ וֶרֶד / מְטַרְטֶרֶת חֲצוֹצֶרֶת / כָּל הַקֶּרֶת מִתְעוֹרֶרֶת / אוֹר!“ (מחנה קיץ, מאת נתן אלתרמן)
- האטרקציה הראשית צריכה היתה להיות תחילה הופעתו של הזמר הכושי המפורסם, בעל חצוצרת הזהב, לואי ארמסטרונג [...]." ("מעריב", 30 באוקטובר 1968, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- מאיברי הרבייה הפנימיים בגוף האשה. שתי החצוצרות משמשות מעבר לביצית בדרכה מהשחלה אל הרחם.
- "שיטה חדשה להחזרת הפוריות אצל נשים שעברו קשירת חצוצרות הראתה 60 אחוז הצלחה לאחר השנה הראשונה לטיפול." ("מעריב", 20 בנובמבר 1985, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
גיזרון[עריכה]
- הגיזרון אינו ידוע; יש הגוזרים מילה זו מהשורש ח־צ־ר שמשמעו להיות דק וצר. השווו לשורש הערבי حصر (חַ־צַ־רַ), "לסגור על", "לצוּר".
נגזרות[עריכה]
תרגום[עריכה]
כלי נגינה
איבר רבייה
|
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: חצוצרה |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חצוצרות |
| כלי נגינה מרכזיים במוזיקה המערבית |
| כלי נשיפה ממתכת: חצוצרה, קרן יער, טרומבון, בריטון, טובה |
| כלי נשיפה מעץ: חליל, אבוב, קלרנית, בסון |
| כלי פריטה: נבל, גיטרה, עוד, צ'מבלו |
| כלי קשת: כינור, ויולה, צ'לו, קונטרבס |
| כלי הקשה: תופים, מצלתיים, קסילופון |
| כלי מקלדת: פסנתר, עוגב, אורגן חשמלי, מקלדת אלקטרונית |
