אבוב
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אַבּוּב[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אבוב |
| הגייה* | abuv |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | נ־ב־ב |
| דרך תצורה | משקל אֶקְטוֹל |
| נטיות | ר׳ אַבּוּבִים |
- כלי נשיפה מעץ, בעל לשונית כפולה המורכבת משתי פיסות קנה. חלקו העליון מעט צר, וכלפי מטה הוא מתרחב ומסתיים במעין אפרכסת גדולה.
- ”וּבִשְׁנֵים עָשָׂר יוֹם בַּשָּׁנָה הֶחָלִיל מַכֶּה לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ [...] וְלֹא הָיָה מַכֶּה בְּאַבּוּב שֶׁל נְחֹשֶׁת אֶלָּא בְּאַבּוּב שֶׁל קָנֶה, מִפְנֵי שֶׁקוֹלוֹ עָרֵב.“ (משנה, מסכת ערכין – פרק ב, משנה ג)
- מקורו של האבוב הוא בחליל הרועים העתיק
- משפחת כלי הנשיפה מחולקת לשני סוגים, סוג האבוב-בעל פיה דו לשונית, וסוג קלרינט-בעל פיה חד לשונית
- כלי ששימש לקליית דגנים, מעין מחתה.
- ”נְתָנוּהוּ לָאַבּוּב, וְאַבּוּב הָיָה מְנֻקָּב, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הָאוּר שׁוֹלֵט בְּכֻלּוֹ.“ (משנה, מסכת מנחות – פרק י, משנה ד)
- חדוש שלא נקלט שפופרת הגומי הפנימית שבתוך צמיגי המכונית.
- בהשאלה מן (3): מין צמיג, בתוכו יושבים, המשמש לשעשוע בפארקי מים.
גזרון[עריכה]
- תיבת אבוב מופיעה כהלחם משנאי בצורה: ”אַבּוּבְרוֹעֶה“ (משנה, מסכת שבת – פרק יד, משנה ג) מקביל לערבית בהגיית אינבוב אלרעי או עצא אלרועי (انبوب الراعي/عصا الراعي) מילולית בהוראת מקל-הרועים .והכוונה לצמח הארכובית (Polygonum).
- אכדית - (אֶבּוּבֻּ, ebbūbum) בהוראת חליל-קנה סוף.
צירופים[עריכה]
צירופים[עריכה]
תרגום[עריכה]
כלי נשיפה מעץ
|
4
- אנגלית: tube
מידע נוסף[עריכה]
את האבוב מכינים בדרך כלל מעץ הסיסם השחור או הבאנה האפריקני. קנה האבוב בנוי בצורת חרוט ומורכב משלוש יחידות והאפרכסת שלו דמוית פעמון.
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: אבוב |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אבובים |
| כלי נגינה מרכזיים במוזיקה המערבית |
| כלי נשיפה ממתכת: חצוצרה, קרן יער, טרומבון, בריטון, טובה |
| כלי נשיפה מעץ: חליל, אבוב, קלרנית, בסון |
| כלי פריטה: נבל, גיטרה, עוד, צ'מבלו, קלאויקורד |
| כלי קשת: כינור, ויולה, צ'לו, קונטרבס |
| כלי הקשה: תופים, מצלתיים, קסילופון, טימפני |
| כלי מקלדת: פסנתר, עוגב, אורגן חשמלי, מקלדת אלקטרונית, צ'לסטה |