חמת חלילים

חֵמֶת חֲלִילִים

לשון חז"ל כלי נשיפה עתיק העשוי משק עור אליו מחוברים חלילים. הצליל מופק על ידי לחיצה על השק המנופח ש"נושף" בכמה חלילים שגובה צלילם קבוע. חליל נוסף, המצויד בנקבים, משמש לנגינת הנעימה.
- ”חֵמֶת חֲלִילִין, טְהוֹרָה מִן הַמִּדְרָס.“ (משנה, מסכת כלים – פרק כ, משנה ב)
- ”עברה על פּני העיר דאַם, ועמה סוכן־ביתה בעל־הבשרים, וראתה עלם כבן ט"ו שיושב ליד קירו של בית קטן ומנגן בחמת־חלילים, שקורין סומפוֹניה.“ (טיל אולנשפיגל, מאת שרל דה קוסטר, תרגום: אברהם שלונסקי, בפרויקט בן יהודה)
- חמת החלילים המוכרת ביותר היא חמת החלילים הסקוטית הגדולה.

רמב"ם על משנה כלים כ ב: חמת חלילין – הוא נוד המזמרים.
פירוש רבינו שמעון על משנה כלים כ ב: חמת חלילין. חמת מלא רוח ומשימים החלילים תוך החמת והרוח יוצא דרך הנקבים ומוציאים החלילים קול כשנופח בפיו.
פירוש רבי עובדיה מברטנורא: חמת חלילין – חמת מלא רוח ומשימין החלילים בפי החמת והרוח יוצא דרך הנקבים ומוציא מן החלילים קול של שיר.

ערך בוויקיפדיה: חמת חלילים

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חמתות חלילים