מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | בריטון |
| הגייה* | bariton |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
בריטון
- גון־קול בינוני, נמוך יחסית, הנמצא בין הבס לטנור.
- לרוב, הגברים שרים את הבריטון.
- בהשאלה: כלי נשיפה ממתכת הדומה חזותית לטובה שזהו מנעד צליליה.
- לבריטון תפקיד בתזמורות וכמו־כן, מהווה חלק בתזמורות צועדות.
- במקור מיוונית: barútonos) βαρύτονος) (פירוש נוסף: בלתי מלרעי) הלחם בסיסים של barús) βαρύς) – כבד, וכן tónos) τόνος) – טון (במשמעות צליל)
| כלי נגינה מרכזיים במוזיקה המערבית |
| כלי נשיפה ממתכת: חצוצרה, קרן יער, טרומבון, בריטון, טובה |
| כלי נשיפה מעץ: חליל, אבוב, קלרנית, בסון |
| כלי פריטה: נבל, גיטרה, עוד, צ'מבלו, קלאויקורד |
| כלי קשת: כינור, ויולה, צ'לו, קונטרבס |
| כלי הקשה: תופים, מצלתיים, קסילופון, טימפני |
| כלי מקלדת: פסנתר, עוגב, אורגן חשמלי, מקלדת אלקטרונית, צ'לסטה |
ערך בוויקיפדיה: בריטון