פסנתר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

פְּסַנְתֵּר[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פסנתר
הגייה* psanter
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ פְּסַנְתֵּרִים
פסנתר
  1. כלי נגינה ממשפחת כלי המקלדת, שלו 88 קלידים בדרך־כלל. הקשה על הקלידים מפעילה מערכת פטישים המכה על מיתרים, וכך מופקים צלילי הפסנתר.

גיזרון[עריכה]

  • נקרא על־שמו של כלי־נגינה לא מזוהה מהתנ"ך: ”בְּעִדָּנָא דִּי תִשְׁמְעוּן קָל [בזמן שתשמעו קול] קַרְנָא מַשְׁרוֹקִיתָא קַתְרוֹס [כתיב: קיתרוס] סַבְּכָא פְּסַנְתֵּרִין סוּמְפֹּנְיָה [סוגי כלי נגינה] וְכֹל זְנֵי זְמָרָא [וכל מיני זֶמֶר] (דניאל ג, פסוק ה). שם זה שאול, ככל הנראה, מיוונית: psalterion) ψαλτήριον), המתארת סוג של עוּגָב. הסיומת ־ין נתפשה כצורת ריבוי (כרגיל בארמית), ולפיכך נקבעה צורת היחיד "פסנתר"; אך למעשה "פְּסַנְתֵּרִין" היא צורת יחיד[1], כפי שניתן לראות מהיוונית, ומכך ששאר כלי הנגינה המוזכרים מובאים גם הם בלשון יחיד. יש לציין כי התזמורת המתוארת בדניאל משקפת את ההשפעה היוונית בבבל לאחר הכיבוש המוקדוני, שהרכבה טיפוסי לחצרו של מלך מזרחי אולם שמות הכלים ואולי אף צורותיהם כבר נתיוונו מחציתם [2]
אליעזר בן־יהודה הציע לקרוא לפסנתר "מַכּוֹשִׁית" על שום מכושיו, אך הצעתו לא נקלטה. כיום המילה מקושית משמשת כחלופה עברית לכלי נגינה אחר, קסילופון. את השם פסנתר כנראה חידשה ברטה פיינברג, פסנתרנית מחוננת ממייסדי מושבת ראשון לציון ובעלת הפנסתר היחיד במושבה. בערך באותה תקופה ( 1885) הופיעה המילה פסנתר לראשונה ומעידים כי החידוש שייך לה.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: פסנתר
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: פסנתר
ויקיספר ספר לימוד בוויקיספר: נגינה על פסנתר למתחילים א'
ויקיספר ספר לימוד בוויקיספר: נגינה על פסנתר למתחילים ב'
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פסנתרים
כלי נגינה מרכזיים במוזיקה המערבית
כלי נשיפה ממתכת: חצוצרה, קרן יער, טרומבון, בריטון, טובה
כלי נשיפה מעץ: חליל, אבוב, קלרנית, בסון
כלי פריטה: נבל, גיטרה, עוד, צ'מבלו, קלאויקורד
כלי קשת: כינור, ויולה, צ'לו, קונטרבס
כלי הקשה: תופים, מצלתיים, קסילופון, טימפני
כלי מקלדת: פסנתר, עוגב, אורגן חשמלי, מקלדת אלקטרונית, צ'לסטה

הערות שוליים[עריכה]

  1. http://www.balashon.com/2007/06/psanter.html
  2. בנימין מזר,אנציקלופדיה מקראית,ה', עמוד: 777,תשכ"ח - 1968