מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מתוק
הגייה * matok
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש מ־ת־ק
דרך תצורה משקל קָטוֹל
נטיות נ"י: מְתוֹק-, נ': מְתוּקָה, ר': מְתוּקִים, נ"ר: מְתוּקוֹת [ 1]
לשון המקרא שטעמו כטעם הסוכר . טעם זה נחשב לערב במיוחד.
”וַיֹּאמֶר אֵלַי, בֶּן־אָדָם – בִּטְנְךָ תַאֲכֵל וּמֵעֶיךָ תְמַלֵּא, אֵת הַמְּגִלָּה הַזֹּאת אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן אֵלֶיךָ; וָאֹכְלָה, וַתְּהִי בְּפִי כִּדְבַשׁ לְמָתוֹק .“ (יחזקאל ג , פסוק ג )
”נֶפֶשׁ שְׂבֵעָה תָּבוּס נֹפֶת; וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה כָּל־מַר מָתוֹק .“ (משלי כז , פסוק ז )
”כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר, כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים; בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי, וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי.“ (שיר השירים ב , פסוק ג )
”הַחַיָּב בַּשְּׁקֵדִים הַמָּרִים, פָּטוּר בַּמְּתוּקִים , הַחַיָּב בַּמְּתוּקִים , פָּטוּר בַּמָּרִים.“ (משנה, מסכת מעשרות – פרק א, משנה ד )
”אֵין מְבִיאִין [יַיִן] יָשָׁן, דִּבְרֵי רַבִּי, וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִין; אֵין מְבִיאִין, לֹא מָתוֹק , וְלֹא מְעֻשָּׁן, וְלֹא מְבֻשָּׁל; וְאִם הֵבִיא, פָּסוּל.“ (משנה, מסכת מנחות – פרק ח, משנה ו )
לשון המקרא כל דבר נעים וטוב לחושי האדם.
”מה הדסה ריחה מתוק וטעמה מר כך היתה אסתר מתוקה למרדכי ומרה להמן “ (אסתר רבה, פרשה ו, סימן ה )
”מְתוּקָה שְׁנַת הָעֹבֵד, אִם־מְעַט וְאִם־הַרְבֵּה יֹאכֵל; וְהַשָּׂבָע לֶעָשִׁיר, אֵינֶנּוּ מַנִּיחַ לוֹ לִישׁוֹן.“ (קהלת ה , פסוק יא )
”וּמָתוֹק הָאוֹר; וְטוֹב לַעֵינַיִם לִרְאוֹת אֶת־הַשָּׁמֶשׁ.“ (קהלת יא , פסוק ז )
במקרא מתוק אינו דווקא הטעם שנקרא מתוק כיום. מודגש בפועל המתיק במקרא: "וימתקו המים" ובחז"ל: "מלח ממתק את הקדירה" "ממתיקין את החרדל בגחלת" ועוד ניכר שמשמעות מתוק היא ערב לחיך. ומקבילה לכך בשפות הסלביות; כגון בצ'כית: sladký – מתוק, לעומת slaný – מלוח ; וכך גם בפולנית: słodki לעומת słony, וברוסית sládkij) сладкий ) לעומת soljónyj) солёный ) ; כולן מאותו שורש.
בלשון Luganda, (אוגנדה) - "מתוק, Matoke" היא זן של בננה שממנה מתפרנסים חקלאים רבים במערב אפריקה, בעיקר ניגריה.
ערך בוויקיפדיה:
מתוק
השורש מתק
השורש מ־ת־ק הוא שורש מגזרת השלמים .
מ־ת־ק
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
מָתַק
מָתֵק
(ב׳ פעוּל: מָתוֹק )
יִמְתָּק
מְתָק
לְמְתוֹק
נִפְעַל
נִמְתַּק
נִמְתָּק
יִמָּתֵק
הִמָּתֵק
לְהִמָּתֵק
הִפְעִיל
הִמְתִּיק
מַמְתִּיק
יַמְתִּיק
הַמְתֵּק
לְהַמְתִּיק
הֻפְעַל
הֻמְתַּק
מֻמְתָּק
יֻמְתָּק
-אין-
-אין-
פִּעֵל
מִתֵּק
מְמַתֵּק
יְמַתֵּק
מַתֵּק
לְמַתֵּק
פֻּעַל
מֻתַּק
מְמֻתָּק
יְמֻתָּק
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִתְמַתֵּק
מִתְמַתֵּק
יִתְמַתֵּק
הִתְמַתֵּק
לְהִתְמַתֵּק
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מיתוק
הגייה *
חלק דיבר שם עצם (פועל)
מין זכר
שורש מ־ת־ק
דרך תצורה
נטיות
לשון חז"ל תיקון מאכל שיהיה ערב לחיך. להסיר את מרירותו.
לשון ימי הביניים: הפיכת מצב קשה לנוח ונעים. בפרט ביטול דינים ברוחניות
ומיתוק הדינים קשים ורפים העתידים לבא על ידיהם (תפילה נוסח תימן לפני תקיעת שופר)
הנידון התחנן למיתוק עונשו.
שורש מקראי. הפועל מִתֵּק בלשון חז"ל.
השורש מתק
השורש מ־ת־ק הוא שורש מגזרת השלמים .
מ־ת־ק
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
מָתַק
מָתֵק
(ב׳ פעוּל: מָתוֹק )
יִמְתָּק
מְתָק
לְמְתוֹק
נִפְעַל
נִמְתַּק
נִמְתָּק
יִמָּתֵק
הִמָּתֵק
לְהִמָּתֵק
הִפְעִיל
הִמְתִּיק
מַמְתִּיק
יַמְתִּיק
הַמְתֵּק
לְהַמְתִּיק
הֻפְעַל
הֻמְתַּק
מֻמְתָּק
יֻמְתָּק
-אין-
-אין-
פִּעֵל
מִתֵּק
מְמַתֵּק
יְמַתֵּק
מַתֵּק
לְמַתֵּק
פֻּעַל
מֻתַּק
מְמֻתָּק
יְמֻתָּק
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִתְמַתֵּק
מִתְמַתֵּק
יִתְמַתֵּק
הִתְמַתֵּק
לְהִתְמַתֵּק
↑ המילה "מָתוֹק" היא אַחַד המקרים היחידים בעברית שבה תנועת חולם מלא משתנית בנטייה.