מתוק

מָתוֹק

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מתוק
הגייה*	matok
חלק דיבר	שם־תואר
מין	זכר
שורש	מ־ת־ק
דרך תצורה	משקל קָטוֹל
נטיות	נ"י: מְתוֹק-, נ': מְתוּקָה, ר': מְתוּקִים, נ"ר: מְתוּקוֹת

1. לשון המקרא שטעמו כטעם הסוכר. טעם זה נחשב לערב במיוחד.

   • ”וַיֹּאמֶר אֵלַי, בֶּן־אָדָם – בִּטְנְךָ תַאֲכֵל וּמֵעֶיךָ תְמַלֵּא, אֵת הַמְּגִלָּה הַזֹּאת אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן אֵלֶיךָ; וָאֹכְלָה, וַתְּהִי בְּפִי כִּדְבַשׁ לְמָתוֹק.“ (יחזקאל ג, פסוק ג)
   • ”נֶפֶשׁ שְׂבֵעָה תָּבוּס נֹפֶת; וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה כָּל־מַר מָתוֹק.“ (משלי כז, פסוק ז)
   • ”כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר, כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים; בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי, וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי.“ (שיר השירים ב, פסוק ג)
   • ”הַחַיָּב בַּשְּׁקֵדִים הַמָּרִים, פָּטוּר בַּמְּתוּקִים, הַחַיָּב בַּמְּתוּקִים, פָּטוּר בַּמָּרִים.“ (משנה, מסכת מעשרות – פרק א, משנה ד)
   • ”אֵין מְבִיאִין [יַיִן] יָשָׁן, דִּבְרֵי רַבִּי, וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִין; אֵין מְבִיאִין, לֹא מָתוֹק, וְלֹא מְעֻשָּׁן, וְלֹא מְבֻשָּׁל; וְאִם הֵבִיא, פָּסוּל.“ (משנה, מסכת מנחות – פרק ח, משנה ו)

2. לשון המקרא כל דבר נעים וטוב לחושי האדם.

   • ”מה הדסה ריחה מתוק וטעמה מר כך היתה אסתר מתוקה למרדכי ומרה להמן “ (אסתר רבה, פרשה ו, סימן ה)
   • ”מְתוּקָה שְׁנַת הָעֹבֵד, אִם־מְעַט וְאִם־הַרְבֵּה יֹאכֵל; וְהַשָּׂבָע לֶעָשִׁיר, אֵינֶנּוּ מַנִּיחַ לוֹ לִישׁוֹן.“ (קהלת ה, פסוק יא)
   • ”וּמָתוֹק הָאוֹר; וְטוֹב לַעֵינַיִם לִרְאוֹת אֶת־הַשָּׁמֶשׁ.“ (קהלת יא, פסוק ז)

גיזרון

• מן המקרא. הפועל מָתַק

מידע נוסף

• במקרא מתוק אינו דווקא הטעם שנקרא מתוק כיום. מודגש בפועל המתיק במקרא: "וימתקו המים" ובחז"ל: "מלח ממתק את הקדירה" "ממתיקין את החרדל בגחלת" ועוד ניכר שמשמעות מתוק היא ערב לחיך.
  ומקבילה לכך בשפות הסלביות; כגון בצ'כית: sladký – מתוק, לעומת slaný – מלוח; וכך גם בפולנית: słodki לעומת słony, וברוסית sládkij) сладкий) לעומת soljónyj) солёный); כולן מאותו שורש.
• בלשון Luganda, (אוגנדה) - "מתוק, Matoke" היא זן של בננה שממנה מתפרנסים חקלאים רבים במערב אפריקה, בעיקר ניגריה.

צירופים

• מים מתוקים
• מתוק מדבש
• תפוח אדמה מתוק
• יין מתוק
• מתוקה שנת העובד

נגזרות

• מתיקות
• מתקתק

ניגודים

• מלוח
• מר

תרגום

• איטלקית: dolce‏‏‏‏
• אנגלית: sweet‏‏‏‏
• גרמנית: süß‏‏‏‏
• יוונית: γλυκός‏‏‏‏ (תעתיק: glukós)
• יידיש: זיס‏‏‏‏
• ספרדית: dulce‏‏‏‏
• ערבית: حلو‎‏‏‏‏ (תעתיק: חִלוּ)
• צרפתית: doux‏‏‏‏
• רוסית: сладкий‏‏‏‏ (תעתיק: sládkij)

ראו גם

• אחלה

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: מתוק

מִתּוּק

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מיתוק
הגייה*
חלק דיבר	שם עצם (פועל)
מין	זכר
שורש	מ־ת־ק
דרך תצורה
נטיות

1. לשון חז"לתיקון מאכל שיהיה ערב לחיך. להסיר את מרירותו.

   • "כגון החרדל צריך למתוק, התורמוסים צריך למתוק, החיטין צריכין להטחן, אפילו אדם צריך תיקון" ( בראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית פרשה יא ) .

2. לשון ימי הביניים: הפיכת מצב קשה לנוח ונעים. בפרט ביטול דינים ברוחניות

   • ומיתוק הדינים קשים ורפים העתידים לבא על ידיהם (תפילה נוסח תימן לפני תקיעת שופר)
   • הנידון התחנן למיתוק עונשו.

גיזרון

• שורש מקראי. הפועל מִתֵּק בלשון חז"ל.

צירופים

• מתוק הדינים

מילים נרדפות

• המתקה

ראו גם

• המתיק