חרף

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
(הופנה מהדף חורף)

חֹרֶף[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חורף
הגייה* khoref
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ר־ף
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות ר׳ חֳרָפִים; חֹרְף־, ר׳ חֹרְפֵּי־
מראה טיפוסי של חורף באירופה.
עונות השנה

קיץ | חורף | סתיו | אביב

  1. אחת מארבע עונות השנה, והיא העונה הקרה ביותר, היות ושעות האור בה מועטות.
    • ”עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ“ (בראשית ח, פסוק כב)
    • ”אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל-גְּבוּלוֹת אָרֶץ קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם“ (תהלים עד, פסוק יז)
    • מֵחֹרֶף עָצֵל לֹא-יַחֲרֹשׁ וְשָׁאַל בַּקָּצִיר וָאָיִן“ (משלי כ, פסוק ד)

גיזרון[עריכה]

  • יתכן שיש קשר בינה לבין השרש ע־ר־ף ב שמשמעותה ירידת גשם, שהחורף הוא העונה המתקשרת לגשם.[1] בנוסף, ע־ר־ף מתקשר לבוא החושך, כמו השורש ע־ר־ב, בדומה לחורף שהיא תקופה חשוכה; ר' ערף.
  • המילה קיימת במספר לשונות שמיות. מילה זו נחשבה נרדפת במשמעותה למילה "סתיו", אך חל פיצול במשמעות. לשם השוואה, בערבית: خَرِيف (חַ'רִיף) – סתיו, לעומת شِتَاء (שִׁתָאא) – חורף.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: winter‏‏‏‏
  • ספרדית: invierno‏‏‏‏
  • ערבית: شتاء‏‏‏‏ (תעתיק: שִׁתָאא)
  • צרפתית: hiver‏‏‏‏
  • רוסית: зима‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: חורף

חָרַף[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה ח־ר־ף
בניין פָּעַל (קַל)
  1. עברית חדשה שהה בחודשי החורף במקום מסויים.
    • הנחליאלי חורף בארץ
  2. [סלנג] (חָרַפּ) ישן שינה חזקה וארוכה.

גיזרון[עריכה]

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

חֵרֶף[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חרף
הגייה* kheref
חלק דיבר מילת חיבור
מין
שורש ח־ר־ף
דרך תצורה משקל קֵטֶל
נטיות
  1. לשון המקרא למרות, על אף, מילה הבאה לבטא תוצאת וויתור.
    • חרף מאמציי הכבירים נכשלתי בחשבון.

גיזרון[עריכה]

  • מילה שהומצאה מקריאה שלא כדין של ”יִשְׁלַח מִשָּׁמַיִם, וְיוֹשִׁיעֵנִי, חֵרֵף שֹׁאֲפִי“ (תהלים נז, פסוק ד):[2] בפסוק חֵרֵף הוא פועל במשמע 'גידף, קילל', ומשמע הכתוב "שאלוהים ישלח משמיים, יושיע אותי על ידי שהוא יקלל את שונאי". אך הניסוח התמציתי של הפסוק (בלי סימני פיסוק מודרניים ברורים) מייצר הקבלה יושיעני\שונאי, וגרם לקרוא "יושיעני על ידי שהוא יְחָרֵף שונאי" = "יושיעני חרף שונאי" כמו "יושיעני למרות שונאי", ומשם חרף = למרות, כמילת חיבור (במקום פועל).

תרגום[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

אחרי המילים למרות וחרף לעולם לא תבוא ש' השעבוד.

הצורה הנכונה לשימוש במילים אלו היא שלאחריהן יבוא שם עצם גרידא, למשל; לַמְרוֹת הַכֹּל, לַמְרוֹת הַכִּשָּׁלוֹן, לַמְרוֹת זֹאת וכו'...

לפיכך הצורות "למרות ש" או "חרף ש" אינן תקינות מבחינה דקדוקית.

כאשר רוצים לבטא קשר של ויתור במשפט מורכב יש להשתמש ב־"על אף".

חֵרֵף, חֵרַף[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חרף
שורש וגזרה ח־ר־ף, גזרת השלמים, פ"ג,ע"ג
בניין פִּעֵל
  1. גידף, קילל.
    • ”וַיֹּאמֶר הַפְּלִשְׁתִּי אֲנִי חֵרַפְתִּי אֶת-מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם הַזֶּה תְּנוּ-לִי אִישׁ וְנִלָּחֲמָה יָחַד.“ (שמואל א׳ יז, פסוק י)
    • ”אֶת-מִי חֵרַפְתָּ וְגִדַּפְתָּ וְעַל-מִי הֲרִימוֹתָה קּוֹל וַתִּשָּׁא מָרוֹם עֵינֶיךָ אֶל-קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל.“ (ישעיהו לז, פסוק ג)
    • ”בְּרֶצַח בְּעַצְמוֹתַי חֵרְפוּנִי צוֹרְרָי בְּאָמְרָם אֵלַי כָּל-הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ.“ (תהלים מב, פסוק יא)
  2. סיכן (בעיקר בצירוף "חרף נפשו").
    • ”זְבֻלוּן עַם חֵרֵף נַפְשׁוֹ לָמוּת וְנַפְתָּלִי עַל מְרוֹמֵי שָׂדֶה.“ (שופטים ה, פסוק יח)
    • החייל חרף נפשו ביוצאו ראשון לשדה הקרב.

גיזרון[עריכה]

  • 'דיבר בחריפות'. המשמע הבסיסי של השורש חרף הוא חדות: 'היה חד, חידד',[3] כמו גם ארמית חורפא 'חוד או חלק חד' (של סכין, סיף).[4] משם עברית 'חריף' (טעם חריף: אותו רעיון באנגלית sharp, גם סכין וגם טעם).[5] מהפועל האכדי חרפֻּ ששימש בהוראת 'לחתוך'. משם גם חֵרֵף 'להיות חריף עם מישהו, דיבר בחריפות', כלומר גידף, קילל. (משמע שגם קיים באנגלית: sharp words 'מילים חריפות'). במשמע המקורי 'חד', מקביל לסורית ܚܰܪܶܦ (חָרֵף) 'חידד (סכיון)', ערבית حَرْف (חַרְף) 'קצה חד'. עם אותו משמע נגזר בשתי השפות: ܚܳܪܶܦ (חַרֵף) 'חד, חריף (אוכל)', ‫حِرّيف‬ (חִרּיף) 'חריף' (אוכל).
  • שתי המשמעויות כנראה משורש שונה גם באכדית נכתבות שתי המילים באופן זהה אך במשמעות שונה: 1)לחתוך 2)להקדים . המשמעות המופיעה לעיל בסעיף (1) מצויה בשימוש נרחב יותר וקשורה בצורתה ובמשמעותה בפועל 'חרב' בהוראת קילקל,הרס . המשמעות בסעיף (2) נמצאת רק בהקשר אחד בעל מקבילה מאכדית שהגייתה: חַרַפֻּ (ḫarāpu) בהוראת 'להקדים', לפיכך על פי האכדית הקדומה מסתבר הביטוי "חרף נפשו למות" בהוראת: "הקדים מוות לנפשו".
  • על פי פרשן המקרא רשב"ם ביטוי לחרף המקראי מצוי בתיבה"חָרוּף" ובצירוף שפחה חרופה. בערבית "חרוף" (خَرُوف) מופיע בהוראת תמים, נאיבי, כבש. אותו שורש ערבי - חַרִפַ (خَرِفَ) - מופיע גם בהוראת להיהפך לסנילי; שאול מהשורש האוגרי – חרפ (ḫrp), בהוראת מאניה, טירוף, חירפון [6].

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: swear‏‏‏‏ (1)

מידע נוסף[עריכה]

ראו גם[עריכה]

  1. רש"ר הירש דברים לב, ב.
  2. מילון אבן-שושן ערך חרף.
  3. מילון יסטרוב.
  4. CAL.
  5. מילון יסטרוב.
  6. A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003, עמ' 400 :ḫrp