קר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
יש להוסיף לדף זה את הערך: קֹר.

קַר (גם: קָרַר)[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא קר
שורש וגזרה ק־ר־ר, גזרת הכפולים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון ימי הביניים הָיָה חֲסַר חֹם.
    • ”אֲנִי קַרְתִּי וְשָׁתִיתִי מַיִם זָרִים וְאַחְרִב בְּכַף-פְּעָמַי כֹּל יְאֹרֵי מָצוֹר.“ (מלכים ב׳ יט, פסוק כד)
    • ”..כְּמֵי מַעְיָן קָרוּ בְּקֹר לִבִּי“ (יש אח לרחוק, מאת שמואל הנגיד, לפני שנת 1056, באתר מאגרים)
    • "וְיִשְׁמֹר מִלִּשְׁתּוֹת מַשְׁקִים קָרִים בְּטֶרֶם יֵקַר גּוּפוֹ מְעַט" משה סטודנצקי, "אורחות חיים", עמ' 199

גיזרון[עריכה]

  • המילה משותפת למספר לשונות שמיות. למשל: ארמית – קְרַר, וערבית قَرّ (קַרּ).

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קַר[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קר
הגייה* kar
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ק־ר־ר
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות ר׳ קָרִים; נ׳ קָרָה, נ"ר קָרוֹת; קַר־, ר׳ קָרֵי־; נ׳ קָרַת־; נ"ר קָרוֹת־
כוס מים קרים
  1. בעל טמפרטורה נמוכה באופן יחסי, בייחוד בהשוואה לחום גוף האדם.
    • ”הֲיַעֲזֹב מִצּוּר שָׂדַי, שֶׁלֶג לְבָנוֹן: אִם-יִנָּתְשׁוּ, מַיִם זָרִים קָרִים – נוֹזְלִים.“ (ירמיהו יח, פסוק יד)
    • ”מַיִם קָרִים, עַל-נֶפֶשׁ עֲיֵפָה; וּשְׁמוּעָה טוֹבָה, מֵאֶרֶץ מֶרְחָק.“ (משלי כה, פסוק כה)
    • "ברוב הבריחות ופרצי הזעם / אני זוכר משב רוח קרה / ברוב הרוחות וסופות הגשם / בסוף היום חזרה חזרה" (רוב השעות, מאת עידן רייכל)
  2. מבטא קהות או ריחוק רגשי.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]