ימי חרף

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

יְמֵי חָרְפִּי, יְמֵי חָרְפּוֹ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ימי חורפי ימי חורפו
הגייה* yemey khorpi
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר רבוי
שורש ח־ר־ף
דרך תצורה צירוף
נטיות
  1. יאמר על ידי אדם מבוגר לציון תקופת הנערות והבחרות
    • וזה כתבתי בימי חרפי, ואחר זמן נדפס ספר הבהיר נחפה בכסף לעטרת ראשי מורי הרב זלה"ה, ועתה ראיתי דרך העברה כי כוונתי לדעתו דעת עליון באיזה דברים ממאי דכתיבנא בעניותין עלץ לבי ברכי יוסף או"ח סי' תקפט
    • בימי חורפי הייתי מתלוצץ בבני אדם שהיו עושים כן, ואדרבא היה נראה בעיני כמו מינות, עד שפעם אחת מצאתי גבינה בין שיני מסעודה לסעודה שו"ת מהר"ם ד"פ תרט"ו

מקור[עריכה]

  • מן המקרא ”כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי בִּימֵי חָרְפִּי בְּסוֹד אֱלוֹהַּ עֲלֵי אָהֳלִי“ (איוב כט, פסוק ד)
  • בארץ החורף מסמן חיות, והקיץ – גוויעה; ובארצות הצפון – להיפך. לכן[דרוש מקור] בלשונות אירופה החורף הוא דווקא מטפורה לזקנה.

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • רש"י ומצודות: בימי קדמותי לשון ארמי הוא ”חרפי ואפלי-מוקדמות ומאוחרות“ (בבלי, מסכת נדהדף סה, עמוד ב)
  • אבן עזרא: א. גדולתי בלי דומה כי אם לפי העניין. ויש אומרי' שהוא מן בחרפם בפלשתים שערכו מלחמה. ב. ויש אומרים שהוא מן חורף ששם יחל הזרע.
  • רלב"ג: נערותי והוא מענין חורף כי אז יחל זמן הזריעה.

ביטויים קרובים[עריכה]

מובאות נוספות[עריכה]

בשירו של ריה"ל יְאִירוּן כּוֹכְבֵי נִשְׁפִּי וְיָשֻׁבוּ יְמֵי חָרְפִּי/ הֲדַר יַעְרִי וְכַרְמִלִּי וְעֻגָבִי וְקוֹל תֻּפִּי/ וְשָׁב צָמִיד לְאֶזְרֹעִי וְהַנֶּזֶם עֲלֵי אַפִּי (נראה שפירש כפירושו של האבן עזרא).

ראו גם[עריכה]