סתו
מראה
סְתָו
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | סתיו |
הגייה* | stav |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ס־ת־ו |
דרך תצורה | משקל קְטָל |
נטיות | ר׳ סתוים |
עונות השנה |
---|
- אחת מארבע עונות השנה, היא עונת המעבר בין הקיץ לחורף בה מתקרר מזג האוויר.
- "בין הקיץ לסתיו – / חודש תשרי, / עם כל שנאהב / בחודש תשרי:" (שיר לחודש תשרי, מאת דתיה בן דור)
- "כבר נושרים העלים בשדרות וגנים / כבר רוכבות במרום שיירות עננים, / וכוכב אחרון שם נחבא אל כליו – / סתיו..." (סתיו, מאת שמשון חלפי)
- "בַּאֲפָרִים אֵין קֵץ, / אָדֹם עוֹלֶה הַסְּתָו, / נוֹשְׁרִים עֲלֵי הָעֵץ / כְּדִינְרֵי זָהָב, / וְרַק הָאֲהָבוֹת שָׁבוֹת לְכָאן בַּסְּתָו." (זֵר שֶׁל נַרְקִיסִים, מאת יורם טהרלב)
- שם פרטי לזכר ולנקבה.
גיזרון
[עריכה]- המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק הבא: ”כִּי הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר, הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ. הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ“ (שיר השירים ב, פסוקים יא–יב) ושם במשמע חורף, ימות הגשם.[1] לשם השוואה, בערבית: خَرِيف (חַ'רִיף) – סתיו, לעומת شِتَاء (שִׁתָאא) – חורף.
- בהערות לערך "סתו" במילון בן יהודה נכתב כי הכתיב בארמית הקדומה מתועד בצורה: שִׂתְוָא, לעומת הארמית המאֻוחרת בכתיב: סִתְוָא.17
נגזרות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: autumn
- יידיש: יעשען, האַרבסט, אָסיען
- ערבית: خريف (תעתיק: חַ'רִיף)
- צרפתית: automne
- רוסית: осень
ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: סתיו |
ציטוטים בוויקיציטוט: סתיו |
- האקדמיה ללשון העברית, (שמות ומשמעויות - סתיו).
- ↑ אליה שמואל הרטום, חמש מגלות, יבנה, 1992, סדרת תורה נביאים כתובים – מפורשים פרוש חדש בצרוף מבואות, עמ' 17