מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
סתיו
הגייה *
stav
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
ס־ת־ו
דרך תצורה
משקל קְטָל
נטיות
ר׳ סתוים
שלכת בסתיו
אחת מארבע עונות השנה, היא עונת המעבר בין הקיץ לחורף בה מתקרר מזג האוויר.
"בין הקיץ לסתיו – / חודש תשרי, / עם כל שנאהב / בחודש תשרי:" (שיר לחודש תשרי , מאת דתיה בן דור )
"כבר נושרים העלים בשדרות וגנים / כבר רוכבות במרום שיירות עננים, / וכוכב אחרון שם נחבא אל כליו – / סתיו ..." (סתיו , מאת שמשון חלפי )
"בַּאֲפָרִים אֵין קֵץ, / אָדֹם עוֹלֶה הַסְּתָו , / נוֹשְׁרִים עֲלֵי הָעֵץ / כְּדִינְרֵי זָהָב, / וְרַק הָאֲהָבוֹת שָׁבוֹת לְכָאן בַּסְּתָו ." (זֵר שֶׁל נַרְקִיסִים , מאת יורם טהרלב )
שם פרטי לזכר ולנקבה.
המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק הבא: ”כִּי הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר, הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ.“ (שיר השירים ב , פסוק יא ) ושם במשמע חורף (בימי קדם התעלמו מעונות המעבר). לשם השוואה, בערבית: خَرِيف (חַ'רִיף) – סתיו, לעומת شِتَاء (שִׁתָאא) – חורף.
קישורים חיצוניים [ עריכה ]
ערך בוויקיפדיה:
סתיו ציטוטים בוויקיציטוט:
סתיו