קיץ

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קַיִץ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קיץ
הגייה* kayits
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ק־ו־ץ
דרך תצורה משקל קַיִל
נטיות ר׳ קֵיצִים; קֵיץ־, ר׳ קֵיצֵי־
ילדה מבלה את חופשת הקיץ בחוף הים.
עונות השנה

קיץ | חורף | סתיו | אביב

  1. לשון המקרא אחת מארבע עונות השנה, מחודש יוני עד חודש אוגוסט, והיא העונה החמה ביותר.
  2. לשון המקרא [לא בשימוש] קציר פירות הקיץ הבשלים, או הפירות עצמם, בייחוד תאנים.
    • ”עַל קֵיצֵךְ וְעַל קְצִירֵךְ הֵידָד נָפָל“ (ישעיהו טז, פסוק ט)
    • ”וְאַתֶּם אִסְפוּ יַיִן וְקַיִץ וְשֶׁמֶן“ (ירמיהו מ, פסוק י)
    • ”וְהַלֶּחֶם וְהַקַּיִץ לֶאֱכוֹל הַנְּעָרִים וְהַיַּיִן לִשְׁתּוֹת הַיָּעֵף בַּמִּדְבָּר“ (שמואל ב׳ טז, פסוק ב)
    • ”וַיֹּאמֶר מָה אַתָּה רֹאֶה עָמוֹס וָאֹמַר כְּלוּב קָיִץ וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי בָּא הַקֵּץ אֶל עַמִּי יִשְׂרָאֵל לֹא אוֹסִיף עוֹד עֲבוֹר לוֹ“ (עמוס ח, פסוק ב)

גיזרון[עריכה]

  • מקביל לארמית קַיִט/קַיְטָא (חילוף אותיות צ↔ט בין עברית↔ארמית), פיניקית 𐤒𐤑 (קץ)[1], אוגריתית qẓ (קצ')[2]. השורש גם קיים בערבית: قَيْظ (קיצ') 'חום כבד' וגם 'אמצע הקיץ', עונת החום הכבד.
  • לפי רוב המקורות, ונגזר מן ק-צ-ץ[3] כי קיץ במשמע הבסיסי הוא 'קציר הפירות'[4]: קצירת (=קציצת, קיצוץ) הפירות, המקביל של קציר הדגנים. כמו ”עַל קֵיצֵךְ וְעַל קְצִירֵךְ (ישעיהו טז, פסוק ט), ”עָבַר קָצִיר כָּלָה קָיִץ וַאֲנַחְנוּ לוֹא נוֹשָׁעְנוּ“ (ירמיהו ח, פסוק כ). בהשאלה, העונה של קציר זה: עונת הקיץ.
  • השורש הדו-ספרתי הכללי ק-ץ, קרוב אל ק-ט, קשור לרעיון של לחתוך: קצר, קצץ, קצב, קצע, קצה, קֵץ, קטע, קטף, קטם[5], גם קטל (=חתך במשמעו הבסיסי, כמו ארמית קטל 'חתך'[6]), וסביר להניח קטן (=שקטעו אותו).
  • בניב עברי-כנעני המופיע בלוח גזר, קיץ בהוראת קציר התאנים או "קטיף התאנים".
  • עפ"י הכתוב במקרא ”וְאַתֶּם אִסְפוּ יַיִן וְקַיִץ וְשֶׁמֶן“ (ירמיהו מ, פסוק י) הביטוי "אספו יין וקיץ" מרמז על פרי התאנה שערכה בימי קדם לא סולא בפז , זמן הבשלתן הפך לאות וסימן לבא עונת הקיץ . כך החל השם "קיץ" לעונת שנה , ואם אמר איש לחברו "אראך בקיץ", יכול היה החבר להבין: "אראה אותך בעת הבשלת התאנים" או "בימות החמה", ושני אלה היו שווי ערך בעיניהם [7].
  • עפי עורך האנצ' המקראית והארכיאולוג בנימין מזר - המילה היחידאית 'קץ' מופיעה כהקבלה ניגודית לתיבת 'חרף' - קָץ עָלָיו הָעַיִט, וְכָל-בֶּהֱמַת הָאָרֶץ עָלָיו תֶּחֱרָף (ישעיהו יח, פסוק ו)

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: summer‏‏‏‏
  • גאורגית: ზაფხული‏‏‏‏ (הגייה: זָפּחוּלי)
  • הונגרית: nyár‏‏‏‏
  • ערבית: صيف‏‏‏‏ (תעתיק: ציף)
  • צרפתית: été‏‏‏‏ (הגייה: אֶטֶה)
  • רוסית: лето‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: קיץ

קִיֵּץ[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא קייץ
שורש וגזרה ק־ו־ץ, גזרת השלמים
בניין פִּיעַל
  1. הסיר צִנִּים מענפי התמר.
    • כדי לייעל את עבודתו, קייץ הגנן את ענפי התמר כבר בתחילתה.

ראו גם[עריכה]


הערות שוליים[עריכה]

  1. Phoenician-Punic Dictionary by Charles R. Krahmalkov, page 430
  2. A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 711
  3. Gesenius Lexicon, and BDB.
  4. Gesenius Lexicon. ואכן, בשני הפסוקים הבאים (ישיהיו וירמיהו), תרגום השבעים מתרגם את המילה קיץ לτρύγητος וἄμητος, שמעמעותן 'קציר, אסיף': harvest, gathering of fruits.
  5. ראו ערכים במילון אבן-שושן: קטע, קצה, קצע, קטם.
  6. מילון יסטרוב.
  7. מתוך מאמרו של פרופ' עוזי אורנן , "העברית איננה מקור כל השפות"