מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
חרפה
|
| הגייה* |
kherpa
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
נקבה
|
| שורש |
ח־ר־ף א
|
| דרך תצורה |
משקל קִטְלָה
|
| נטיות |
ר׳ חֲרָפוֹת; חֶרְפַּת־, ר׳ חֶרְפוֹת־
|
- לשון המקרא פגיעה קשה בתדמית או במוניטין, היעדר כבוד.
- בְּבוֹא רָשָׁע בָּא גַם בּוּז, וְעִם קָלוֹן חֶרְפָּה (משלי יח, 3)
- רק אחת בעולם את שבחך אמרה/ וגנותך, חֶרְפָּתֵךְ כל הַיֶּתֶר (בארץ אהבתי/לאה גולדברג)
- טליה דחויה, חֶרְפַּת-הָעֵדֶר/ את לא שפויה, את לא בסדר (חומות חימר/רחל שפירא)
- מקור המילה במקרא. מגזירון הפועל חֵרֵף
מילים נרדפות[עריכה]
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
חורפה
|
| הגייה* |
khur-pa
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
נקבה
|
| שורש |
ח־ר־ף ג
|
| דרך תצורה |
משקל קֻטְלָה
|
| נטיות |
ר׳ חֻרְפּוֹת; חֻרְפַּת־, ר׳ חֻרְפּוֹת־
|
- עברית חדשה להב, קצה הסכין החותך, חוד המקדח.
- להב חיתוך בעל חורפה ישרה וחדה, יחתוך תמיד בנקודה בו הוצב, ובקו אותו מכוונת יד החותך (הסבר הניתן לגבי מכונות חיתוך)
- מארמית: של לשון חז"ל חריפות ההוא חורפא דסכינא הוא דקא בזע (סנהדרין נו א) (חוד הסכין הוא שחותך)
מילים נרדפות[עריכה]
