חרפה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חֶרְפָּה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חרפה
הגייה* kherpa
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ח־ר־ף א
דרך תצורה משקל קִטְלָה
נטיות ר׳ חֲרָפוֹת; חֶרְפַּת־, ר׳ חֶרְפוֹת־
  1. לשון המקרא בושה, ביזיון, היעדר כבוד, כתם, פגיעה קשה בתדמית או במוניטין.
    • בְּבוֹא רָשָׁע בָּא גַם בּוּז, וְעִם קָלוֹן חֶרְפָּה (משלי יח, 3)
    • רק אחת בעולם את שבחך אמרה/ וגנותך, חֶרְפָּתֵךְ כל הַיֶּתֶר (בארץ אהבתי/לאה גולדברג)
    • טליה דחויה, חֶרְפַּת-הָעֵדֶר/ את לא שפויה, את לא בסדר (חומות חימר/רחל שפירא)

גיזרון[עריכה]

  • מקור המילה במקרא. מגזירון הפועל חֵרֵף

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: disgrace‏, shame, ‏‏reproach‏‏ (הגייה: שֶיְים, דִיסְגְרֵיְיס, רֶפְּרוֹאַץ')
  • ערבית: عار‏‏‏‏
  • יידיש: חרפה‏, שאנדע‏‏‏‏ (הגייה: shande, Herpa)

חֻרְפָּה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חורפה
הגייה* khur-pa
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ח־ר־ף ג
דרך תצורה משקל קֻטְלָה
נטיות ר׳ חֻרְפּוֹת; חֻרְפַּת־, ר׳ חֻרְפּוֹת־
  1. לשון חז"ל להב, קצה הסכין החותך, חוד המקדח.
    • ההוא חורפא דסכינא הוא דקא בזע. (סנהדרין נו א) (חוד הסכין הוא שחותך)
    • להב חיתוך בעל חורפה ישרה וחדה, יחתוך תמיד בנקודה בו הוצב, ובקו אותו מכוונת יד החותך (הסבר הניתן לגבי מכונות חיתוך)

גיזרון[עריכה]

  • לשון חז"ל.

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]