מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
אביב |
| הגייה* |
aviv |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
זכר |
| שורש |
א־ב־ב |
| דרך תצורה |
משקל קָטִיל, משקל של שמות עצם ותואר |
| נטיות |
ר׳ אביבים |
- לשון המקרא גרגרי תבואה בשלים וקשים.
-
- "והפשתה והשערה נכתה, כי השערה אביב והפשתה גבעל" (שמות ט, פסוק לא)
- "ואם תקריב מנחת בכורים לה', אביב קלוי באש גרש כרמל תקריב את מנחת בכוריך" (ויקרא ב, פסוק יד)
- אחת מארבע עונות השנה, העונה שבה גרגרי התבואה מבשילים ומתקשים, היא עונת המעבר בין החורף לקיץ, בה מתחמם מזג האוויר ופריחת הפרחים בשיאה.
-
- "שִׂמְחָה רַבָּה, שִׂמְחָה רַבָּה/ אָבִיב הִגִּיעַ, פֶּסַח בָּא!" ("שמחה רבה"/ בלהה יפה)
- איזו פריחה נפלאה, רואים שהאביב הגיע.
- התחלה חדשה.
- כינוי לתקופת הנעורים, תקופת הפריחה.
- שם פרטי לזכר ולנקבה
- "סנונית אחת אינה מבשרת את בוא האביב".
מילים נרדפות[עריכה]
- העונה הנקראת בלשון ימינו "אביב" נקראת בלשון המקרא ימי קציר.
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: אביב |
|
|
|
|
ערך בוויקיפדיה: אביב
טקסט בוויקיטקסט: ביאור:אביב
