חפר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חָפַר א[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חפר
שורש וגזרה ח־פ־ר אגזרת שלמים
בניין קל
  1. יצר בור או גומה באדמה באמצעות ידיו או כלי עזר; פִּנה עפר.
    • "בּוֹר כָּרָה וַיַּחְפְּרֵהוּ וַיִּפֹּל בְּשַׁחַת יִפְעָל." (תהלים ז, פסוק טז)
    • יהונתן חפר בור שעומקו שני מטרים באמצעות את חפירה.
  2. בהשאלה: חפש את הנסתר, בקש לגלות, ריגל.
    • "וַיֵּאָמַר לְמֶלֶךְ יְרִיחוֹ לֵאמֹר: הִנֵּה אֲנָשִׁים בָּאוּ הֵנָּה הַלַּיְלָה מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַחְפֹּר אֶת הָאָרֶץ." (יהושע ב, פסוק ב)
    • "הַמְחַכִּים לַמָּוֶת וְאֵינֶנּוּ וַיַּחְפְּרֻהוּ מִמַּטְמוֹנִים." (איוב ג, פסוק כא)
  3. [סלנג] דיבר ודן ארוכות בנושא מסוים.
    • אמא, הפסיקי לחפור לי, אני כבר ילד גדול.
    • המרצה לפסיכולוגיה לא מספיק לחפור על המאמרים שכתב.

גיזרון[עריכה]

  • מן המקרא

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית:

  1.    dig‏‏‏‏
  2.    explore‏, search‏‏‏‏

  • ערבית:

  1.    حفر‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

חָפַר ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חפר
שורש וגזרה ח־פ־ר בגזרת השלמים
בניין פָּעַל
  1. בוש, התביש, נכלם.
    • "בּוֹשָׁה אִמְּכֶם מְאֹד חָפְרָה יוֹלַדְתְּכֶם הִנֵּה אַחֲרִית גּוֹיִם מִדְבָּר צִיָּה וַעֲרָבָה." (ירמיהו נ, פסוק יב)
    • "וּבֹשׁוּ הַחֹזִים וְחָפְרוּ הַקֹּסְמִים וְעָטוּ עַל-שָׂפָם כֻּלָּם כִּי אֵין מַעֲנֵה אֱלֹהִים" (מיכה ג, פסוק ז)
    • "יֵבֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי יִסֹּגוּ אָחוֹר וְיַחְפְּרוּ חֹשְׁבֵי רָעָתִי" (תהלים לה, פסוק ד)

מקור[עריכה]

  • מקרא

תרגום[עריכה]

חֶפֶר[עריכה]

  1. שם פרטי לזכר.
    • "וּצְלָפְחָד בֶּן-חֵפֶר לֹא-הָיוּ לוֹ בָּנִים כִּי אִם-בָּנוֹת וְשֵׁם בְּנוֹת צְלָפְחָד מַחְלָה וְנֹעָה חָגְלָה מִלְכָּה וְתִרְצָה" (במדבר כו, פסוק לג)
    • "וַתֵּלֶד לוֹ נַעֲרָה אֶת-אֲחֻזָּם וְאֶת-חֵפֶר וְאֶת-תֵּימְנִי וְאֶת-הָאֲחַשְׁתָּרִי אֵלֶּה בְּנֵי נַעֲרָה" (דברי הימים א׳ ד, פסוק ו)
    • "חֵפֶר הַמְּכֵרָתִי אֲחִיָּה הַפְּלֹנִי" (דברי הימים א׳ יא, פסוק לו)

נגזרות[עריכה]