סתו

תוכן עניינים

שלכת בסתיו

עונות השנה
קיץ \| חורף \| סתיו \| אביב

לשון המקרא בתקופה קדומה - מועד השקיית הצומח והחי מן הגשם .
- ”כִּי-הִנֵּה הַסְּתָו, עָבָר; הַגֶּשֶׁם, חָלַף הָלַךְ לוֹ“ (שיר השירים ב, פסוק יא)
- "וַיְהִי חֲנֻכָּה בִּירוּשָׁלָיִם וְהָעֵת סְתָיו׃ וְיֵשׁוּעַ מִתְהַלֵךְ בַּמִּקְדָּשׁ בְּאוּלָם שֶׁל־שְׁלֹמֹה" (הבשורה על-פי יוחנן י, כב)
אחת מארבע עונות השנה, היא עונת המעבר בין הקיץ לחורף בה מתקרר מזג האוויר.
- "בין הקיץ לסתיו – / חודש תשרי, / עם כל שנאהב / בחודש תשרי:" (שיר לחודש תשרי, מאת דתיה בן דור)
- "כבר נושרים העלים בשדרות וגנים / כבר רוכבות במרום שיירות עננים, / וכוכב אחרון שם נחבא אל כליו – / סתיו..." (סתיו, מאת שמשון חלפי)
- "בַּאֲפָרִים אֵין קֵץ, / אָדֹם עוֹלֶה הַסְּתָו, / נוֹשְׁרִים עֲלֵי הָעֵץ / כְּדִינְרֵי זָהָב, / וְרַק הָאֲהָבוֹת שָׁבוֹת לְכָאן בַּסְּתָו." (זֵר שֶׁל נַרְקִיסִים, מאת יורם טהרלב)
שם פרטי לזכר ולנקבה.

עדות ראשונית למילה נמצאת בכתובת "בר-רַכְּכֲּבְּ" המתוארכת לשנת 730-לפנה"ס,בקירוב .צטוט: "phʾ | byt | štwʾ | l**hm | whʾ | byt | kyṣʾ" .

(KAI 216)

במקרא "סתיו" היא מילה נרדפת ל"חורף" ורק בעת החדשה, בעקבות החלוקה האירופית לארבע עונות השנה, נתייחד הסתיו למשמעותו העכשווית. סתיו - מאכדית, קשור כנראה לפועל - "שתה,(שָׁתָה)", הקיים גם בשפה זו ,בארמית מופיעה המילה: "סַתְּוָא" המתייחסת לחורף , מאכדית (שְׁאֲתּאֻ şātū) . (ד"ר רוביק רוזנטל-הזירה הלשונית)
במקור המקראי "חֹרֶף": ”כִּי הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר, הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ.“ (שיר השירים ב, פסוק יא). לשם השוואה, בערבית: خَرِيف (חַ'רִיף) – סתיו, לעומת شِتَاء (שִׁתָאא) – חורף.
ההוראה הרגילה בלשון ימינו התחדשה לראשונה ב"לימודי הטבע" של מרדכי יאוועל בשנת 1836. במקרא ובספרות חז"ל השנה מתחלקת אך ורק לשני חלקים – "קיץ" ו"חורף" במקרא, או "ימות החמה" ו"ימות הגשמים" במשנה ובתלמוד – ללא עונות מעבר.

ערך בוויקיפדיה: סתיו

ציטוטים בוויקיציטוט: סתיו