במקור המקראי "חֹרֶף": "כִּי הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ."(שיר השירים ב, פסוק יא). לשם השוואה, בערבית: خَرِيف (חַ'רִיף) – סתיו, לעומת شِتَاء (שִׁתָאא) – חורף.
ההוראה הרגילה בלשון ימינו התחדשה לראשונה ב"לימודי הטבע" של מרדכי יאוועל בשנת 1836. במקרא ובספרות חז"ל השנה מתחלקת אך ורק לשני חלקים – "קיץ" ו"חורף" במקרא, או "ימות החמה" ו"ימות הגשמים" במשנה ובתלמוד – ללא עונות מעבר.
ערך בוויקיפדיה: סתיו
