המם

הָמַם

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה	ה־מ־ם
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון המקרא שבר ניתץ

   • ”לֶחֶם יוּדָק כִּי לֹא לָנֶצַח אָדוֹשׁ יְדוּשֶׁנּוּ וְהָמַם גִּלְגַּל עֶגְלָתוֹ וּפָרָשָׁיו לֹא-יְדֻקֶּנּוּ.“ (ישעיהו כח, פסוק כח)

2. גרם לפלא לתדהמה או לבהלה

   • ”וְכֻתְּתוּ גוֹי-בְּגוֹי וְעִיר בְּעִיר כִּי-אֱלֹהִים הֲמָמָם בְּכָל-צָרָה.“ (דברי הימים ב׳ טו, פסוק ו)

גיזרון

• בלשון מצרית קדומה - הֶמְהֶמֶתְ בהוראת: קול רועם, צעקת-קרב, וגם בהוראת תהילת המלך או האל.

הֶ+מְ+הֶ+מְ+אֶתְ + ציור דמות צועקת.

נגזרות

• הָמוּם

מילים נרדפות

• הדהים

תרגום

• אנגלית: shock‏‏‏‏

ראו גם

• הָם

הִמֵּם

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה	ה־מ־ם
בניין	פִּעֵל

1. גרם לזעזוע חיובי או שלילי

   • יש נהגים להמם את הבהמות לפני השחיטה.

נגזרות

• הימום
• מהמם

תרגום

• אנגלית: stun‏‏‏‏