מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
הצלחה
|
| הגייה* |
hatslakha
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
נקבה
|
| שורש |
צ־ל־ח
|
| דרך תצורה |
משקל הַקְטָלָה
|
| נטיות |
ר׳ הַצְלָחוֹת; הַצְלָחַת־ ר׳ הַצְלָחוֹת־
|
- לשון ימי הביניים השגת יעד.
- ”אֲבָל, מַה שֶּׁאָמַרְתִּי לְךָ הוּא שֹׁרֶשׁ אֱמוּנָתָם, כִּי תַכְלִית הַהַצְלָחָה לָאָדָם אֵינֶנָּה כִּי אִם הַמַּדָּע הָעִיּוּנִי“ (ספר הכוזרי, מאמר רביעי, פסוק יט)
- התלמיד זכה להצלחה בבחינה לאחר השקעתו הרבה בלימוד החומר.
- מחידושי התיבונים. שם פעולה מן הצליח המקראי.
| השורש צלח
|
|
השורש צ־ל־ח הוא שורש מגזרת השלמים.
| צ־ל־ח
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
צָלַח
|
צוֹלֵחַ
|
יִצְלַח
|
צְלַח
|
לִצְלֹחַ
|
| נִפְעַל
|
נִצְלַח
|
נִצְלָח
|
יִצָּלַח
|
הִצָּלַח
|
לְהִצָּלַח
|
| הִפְעִיל
|
הִצְלִיחַ
|
מַצְלִיחַ
|
יַצְלִיחַ
|
הַצְלַח
|
לְהַצְלִיחַ
|
| הֻפְעַל
|
הֻצְלַח
|
מֻצְלָח
|
יֻצְלַח
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| פֻּעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| |
|
