ביש גדא

בִּישׁ גַּדָּא

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	ביש גדא
הגייה*	bishgada
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ב־י־ש
דרך תצורה	צירוף
נטיות

1. מי שמזלו אינו טוב, קורים לו מקרים רעים.

   • "כרכושתא ושונרא עבדו הילולה מתרבא דביש גדא." (בבלי, מסכת סנהדרין – דף קה, עמוד א) (תרגום: חולדה וחתול עשו חגיגה מהחֵלב של חסר המזל)
   • "אָמַר לֵיהּ: בִּישׁ גַּדָּא דְהָהוּא גַּבְרָה. וְלָא כְתִיב: (ישעיהו כח, פסוק כב) "וְעַתָּה אַל תִּתְלוֹצָצוּ, פֶּן יֶחְזְקוּ מוֹסְרֵיכֶם"." (ירושלמי, מסכת ברכות – פרק ב, הלכה ח)
   • "נזמר נא את שיר אליפלט / ונגידה כולנו בקול: / כאשר עוד היה הוא רק ילד, / כבר היה הוא ביש גדא גדול." (אליפלט, מאת נתן אלתרמן)
   • "האיר לו ירח גדול וחיוור, / שאין בו כל צורך, כי בבו עיוור. / הו, ביש גדא אולה בבו." (אולה בבו, מאת מאיר אריאל)

גיזרון

• מארמית: רע-מזל. או 'רע-המזל' ביטוי המובא בתלמוד.

מילים נרדפות

• לא יוצלח
• שלומיאל
• שלימזל

ניגודים

• בר מזל
• מזליסט

תרגום

• אנגלית: unlucky‏‏‏‏