מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תִּקְוָה א[עריכה]
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
תקווה
|
הגייה* |
tikva
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה
|
שורש |
ק־ו־ה א
|
דרך תצורה |
משקל תַּקְטֵלָה
|
נטיות |
ר׳ תִּקְווֹת; תִּקְוַת־, ר׳ תִּקְווֹת־
|
- צפיה לעתיד טוב, אמונה שדבר חיובי יקרה בעתיד.
- חרף ההאשמות הקשות נגדה, לאורך כל המשפט הייתה לה תקווה שתזוכה.
- "וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם" (ירמיהו לא, טז)
- וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה, וְכָל הַרִשְעָה כְּרֶגַע יֹאבֵד" (ברכת המינים, נוסח אשכנז)
מובאות נוספות[עריכה]
- הוא שרד בנכר כל השנים רק בזכות התקווה לשוב לביתו.
- "כִּי אַתָּה תִקְוָתִי אֲדֹנָי ה' מִבְטַחִי מִנְּעוּרָי" (תהלים עא, ה)
- "וְעֵינֵי רְשָׁעִים תִּכְלֶינָה וּמָנוֹס אָבַד מִנְּהֶם וְתִקְוָתָם מַפַּח נָפֶשׁ" (איוב יא, כ)
- "רבי לוויטס איש יבנה אומר, מאוד מאוד הוי שפל רוח, שתקוות אנוש רימה" (משנה, פרק ד', משנה ד')
מילים נרדפות[עריכה]
תִּקְוָה ב[עריכה]
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
תקווה
|
הגייה* |
tikva
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה
|
שורש |
ק־ו־ה ג, גזור שם
|
דרך תצורה |
משקל תַּקְטֵלָה
|
נטיות |
ר׳ תִּקְוֹות; תִּקְוַת־, ר׳ תִּקְוֹות־
|
- פתיל, סיבים השזורים זה בזה לכדי גוף אחד.
- המלה מופיעה בתנך פעמיים, שתיהן בסיפור כיבוש יריחו ורחב הזונה:
- "הִנֵּה אֲנַחְנוּ בָאִים בָּאָרֶץ; אֶת־תִּקְוַת חוּט הַשָּׁנִי הַזֶּה תִּקְשְׁרִי בַּחַלּוֹן אֲשֶׁר הוֹרַדְתֵּנוּ בוֹ" (יהושע ב', י"ח)
- "וַתֹּאמֶר: כְּדִבְרֵיכֶם כֶּן־הוּא, וַתְּשַׁלְּחֵם וַיֵּלֵכוּ; וַתִּקְשֹׁר אֶת־תִּקְוַת הַשָּׁנִי בַּחַלּוֹן" (יהושע ב', כ"א)
מילים נרדפות[עריכה]