לדלג לתוכן

שיחה:ברכה

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תגובה אחרונה: לפני 14 שנים מאת כחלון בנושא הועבר משיחת משתמש:Nevuer#שאלה 6

הועבר משיחת משתמש:Nevuer#שאלה 6

[עריכה]

ראובן 18:20, 17 בנובמבר 2007 (IST)תגובה

היי ראובן. יש גם בויקימילון דף פירשונים כמו בוויקיפדיה? תרמתי לא מזמן את הערך בריכה אך אם כותבים אותו בכתיב חסר מגיעים לערך ברכה שהם שני ערכים שונים. מה ניתן לעשות? ‏Or1222:18, 15 בנובמבר 2007 (IST)תגובה

במקרים כאלה משתמשים בתבנית {{פירוש נוסף}}. ראובן 22:46, 15 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
סליחה אור, התבלבלתי והטעיתי אותך. שני הערכים צריכים להיות באותו דף, ראה דבריו של ניר בדף השיחה שלך. ראובן 22:52, 15 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
היי ראובן. הערך בברכה הוא ערך שבו יש מידע על בריכת שחייה והערך שאני כתבתי הוא על בריכה כללית. בריכת שחייה היא צירוף של המילה בריכה ולכן היא מופיע בערך שלי. לפי דעתי צריך להוציא את הערך של בריכה מברכה, לשנות את תוכנו לבריכת שחייה ולרשום אותו כתור: ברכת שחיה. ‏Or1213:42, 16 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
יש לאחד. השימוש הנפוץ של המלה "בריכה" מתיחס ממילא לבריכת שחיה. ־ツ עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה シ־ 13:55, 16 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
אני לא חושב. הרי בריכה יכולה להיות בריכת נוי, בריכת דגים ובריכת שחיה, שהרי אלה שלושה דברים שונים. ‏Or1210:13, 17 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
אני ממש לא מבין על מה הוויכוח. אין דבר כזה "בריכה", משום שהכתיב חסר הניקוד של המילה הוא "ברכה". חוץ מזה, בערך "ברכה" יש שני פירושים: אחד הוא מאגר מים מלאכותי (וזה כולל ברכת נוי, ברכת דגים, וברכת הסולטן לצורך העניין); שני הוא ברכת שחייה. אפשר ליצור ערך חדש של ברכת שחייה, אבל זה ממש לא משנה את העובדה שאת הערך בריכה צריך למחוק, וליצור ממנו הפנייה לברכה. ניר 10:26, 17 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
ברכה אינה בהכרך מלאכותית. גם מאגר מים טבעיים נקרא ברכה נינצ'ה 12:08, 17 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
למיטב ידיעתי ברכה היא בהכרח מעשה ידי אדם, וכך השימוש בה במקורות. אשמח אם תוכיח אחרת. ניר 13:21, 17 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
בכיף, למשל מויקיפדיה. נינצ'ה 17:21, 17 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
"בריכה - מקום כינוס מים חפור בקרקע בידי אדם לתת בו דגים ארוך ורחב" (רש"י, ישעיהו לו, ב); "הבריכה היא חריץ בנוי באבנים ובסיד ומתכנסין שם מי גשמי' או מושכין שם מים מן המעין ובבריכה הזאת היו מכונסין המים ויש בבריכה הזאת נקב ויסתמו אותו עד זמן שירצו להוצי' מים מן הבריכ' והתעלה היא חפירה סמוכה לבריכה ומוציאי' מים מן הבריכ' לתעלה בזמן שירצו להשקות או לכבס בגדים." (רד"ק, מלכים ב' יח, יז); "הבריכה היא מקום בנוי באבנים ובסיד ושם מתכנסים המים" (מצודת ציון, ישעיהו לו, ב). ייתכן שכינוי מאגר מים טבעי בשם ברכה הוא חדש יחסית? ניר 17:51, 17 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
אני יודע שבמדע משתמשים בברכה בשביל לתאר מקור טבעי, מצד שני המדע הוא חדש יחסית, כך שהסברה שלך נשמעת לי הגיונית. נינצ'ה 00:56, 19 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
בלשון הדיבור, כשילד אומר לחברו: "אתה בא לבריכה?" כוונתו לבריכת שחיה. זו המשמעות הרווחת והיא צריכה להופיע כאחד הפרושים בערך ברכה. ־ツ עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה シ־ 23:24, 18 בנובמבר 2007 (IST)תגובה

כשהפרדסן אומר: "יש מים בברכה" הוא מתכוון לברכת השקאה.
כשאומרים: "טילנו ליד הברכות" מתכוונים לברכות הדגים.
כשאומרים בתנועת הנוער: "נפגש ליד הברכה" מתכונים למגדל המים.
ועוד ועוד... .
איתן פ 12:30, 19 בנובמבר 2007 (IST)תגובה

"חיזוי?"

[עריכה]

בהגדרה הראשונה כתוב: חיזוי עתיד טוב... . לדעתי אין המברך והברכה בכוונה לחזות את העתיד אלא לאחל שהעתיד יהיה טוב. האיש והאגדה 16:35, 15 בדצמבר 2008 (IST)תגובה

אני מסכים. למרות שלא כדאי להגדיר "ברכה" באמצעות "אחול". כחלון 22:40, 31 בינואר 2010 (IST)תגובה

בריכות יונים

[עריכה]

לפי הבנתי את הכתוב בבבא בתרא, הכונה היא לכל הביצים שהטלו יחד (כל ה"דור"). נדמה לי שבתטולה רגילה יש שתי ביצים, אבל לא כך תמיד. חוצמזה, ראיתי בעבר "בְּרִיכָה" ולא "בְּרֵכָה", ובכל מקרה כדאי לפתח פרוש משני. מה דעתך? כחלון