רצוי

רָצוּי

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	רצוי
הגייה^*	ratsuy
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ר־צ־י/ה, גזרת נלי"ה
דרך תצורה	משקל קָטוּל
נטיות	נ׳ רְצוּיָה; ר׳ רְצוּיִים, נ"ר רְצוּיוֹת

לשון המקרא שרוצים אותו שכן הוא טוב לרוב הדעות.
- ”כִּי מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וְגָדוֹל לַיְּהוּדִים וְרָצוּי לְרֹב אֶחָיו“ (אסתר י, פסוק ג)
- יש ילדים רצויים, ויש שאינם רצויים.
- אינך רצוי פה.
מה שמתאים לתכנון, לחישוב, או למקֻוֶה.
- משקלך גבוה מן הרצוי בהתאם למסת הגוף שלך.
- למרות התכנון הקפדני, לא התקבלה התוצאה הרצויה.
כדאי, מוטב.
- רצוי לקחת מטריה. מטר בלתי צפוי יכול לתפוס אותנו באמצע הדרך.

אנגלית: esteemed‏, desirable‏‏‏‏‏ (1); satisfactory‏, acceptable‏‏‏‏‏ (2); preferable‏‏‏‏‏ (3)
ערבית: مَرْغوب فيه‏‏‏‏ (1)ّ; مُلائم‏, مقبول‏‏‏‏ (2)
צרפתית: désirable‏‏‏‏

השורש ר־צ־י/ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.

מתן חומרי, או מעשה, דיבור, או התנהגות הנעשים כדי לשכך את כעסו של מישהו, למצוא חן בעיניו, או על מנת לקבל ממנו טובת הנאה.
- וַיִּקְרָא הַמֶּלֶךְ לַגִּבְעֹנִים, וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם (שמואל ב' כא ב) – רש"י: דברי ריצוי, שיעברו על מדותיהם וימחלו לשאול ולביתו.
- רִצוּיה יעלה לך במתנה יקרה ליום-הולדתה.
קבלת העונש, בעקר מאסר, שהוטל על אדם.
- הוא השתחרר לאחר רִצוי שבע שנות מאסר.

שם־פעולה של הפועל ריצה. לשון חז"ל משורש מקראי ”הזכרה נמי ריצוי שאלה היא“ (בבלי, מסכת תענית – דף ד, עמוד ב)

השורש ר־צ־י/ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.