אין אדם רואה נגעי עצמו
אֵין אָדָם רוֹאֶה נִגְעֵי עַצְמוֹ[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | |
הגייה* | |
חלק דיבר | |
מין | |
שורש | ש־ר־ש |
דרך תצורה | |
נטיות |
מקור[עריכה]
- במקור בלשון חז"ל נאמר כהלכה כלומר אין לאדם סמכות לפסוק על דין בנגעי צרעת הנוגעים אליו. ”כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו ר' מאיר אומר אף לא נגעי קרוביו כל הנדרים אדם מתיר חוץ מנדרי עצמו“ (משנה, מסכת נגעים – פרק ב, משנה ה)
- הפך לביטוי דוגמה: אם לדין יש תשובה להשיב ולדחות ראיותיו של ר"י והרא"ש בטוב טעם ודעת אף על פי שאני רואה נגעי עצמי שאינני בהשג יד להכניס ראשי כראש צפור דרור בין הרים גדולים להכריע ביניהם שו"ת חוות יאיר סי' פד
ביטויים קרובים[עריכה]
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: word
מידע נוסף[עריכה]
שנינו (נגעים ב', ה') כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו, ופירש הבעל שם טוב הקדוש, כל הנגעים שאדם רואה חוץ, זה נמשך מנגעי עצמו, כמאמר רבותינו ז"ל (קידושין ע' א) כל הפוסל במומו פוסל: (דברי שלום פרשת קרח דף נ"ו ע"ב) בעל שם טוב בראשית פרשת בראשית
ערך בוויקיפדיה: כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו |