לדלג לתוכן

אנה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ערך זה עוסק באנה, פועל ותואר הפועל. לערך העוסק באָנָּה, צורה משנית של מילת הקריאה אָנָּא; ראו אנא.

אָנָה א

[עריכה]
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלאאנה
שורש וגזרהא־נ־י/ה
בנייןפָּעַל
  1. הצטער על אובדן.
    • ”וְאָנוּ הַדַּיָּגִים וְאָבְלוּ כָּל מַשְׁלִיכֵי בַיְאוֹר חַכָּה וּפֹרְשֵׂי מִכְמֹרֶת עַל פְּנֵי מַיִם אֻמְלָלוּ.“ (ישעיהו יט, פסוק ח)

מקור

[עריכה]
  • מקרא.

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

אִנָּה

[עריכה]
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלאאינה
שורש וגזרהא־נ־י/ה
בנייןפִּעֵל
  1. לשון המקרא הִקרה, עשה שיקרה, גרם שיקרה. כיום בפרט בצירופים דוגמת 'אינה הגורל'.

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: occur‏‏‏‏

ראו גם

[עריכה]

אֻנָּה

[עריכה]
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלאאונה
שורש וגזרהא־נ־י/ה
בנייןפֻּעַל
  1. לשון המקרא קרה, נגרם, הזדמן. כיום בפרט בצירפוים דוגמת 'לא אונה לו כל רע'.

גיזרון

[עריכה]
  • צורת סביל מן אִנָּה שלעיל. מופיע פעמים בלבד במקרא, בפסוקים הנ"ל.

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

אֻנָּה גם אוּנָה

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאאונה
הגייה*una
חלק דיברשם־עצם
מיןנקבה
שורשא־נ־ן
דרך תצורהמשקל קֻטְלָה
נטיותר׳ אוּנוֹת
עלה מחולק לאונות
  1. לשון חז"ל חלק מאיבר או גוף כלשהו המחולק לחלקים המחוברים בבסיסם.
    • וחמש אונות יש לריאה כשיתלה אותה אדם בידו ופני ריאה כנגד פניו, שלש מן הימין, ושתים מן השמאל רמב"ם הלכות שחיטה פרק ח
    • הני תרתי אוני דסריכין להדדי. (חולין מו ב) (אלה שתי אונות (הראה) הסרוכות (דבוקות) ביניהן)
    • ואמר רבא: ה' אוני אית לה לראה. (חולין מז א) (חמש אונות לה לראה)
    • כאשר אפנון BOC (שבשימוש גלילאו) בעלי אנרגיה נמוכה סביב התדירות של הגל הנושא ושתי אונות ספקטרליות במרחק מהגל הנושא (BOC (אפנון)w:)

גיזרון

[עריכה]
  • על פי לשון חז"ל מארמית אוּנָא,[1] קיצור של אוּדְנָא 'אוזן'[2] במשמע 'דבר בצורה של אוזן'[3] (בדומה לאנגלית lobe מיוונית λοβός שמשמעו העיקרי 'earlobe'[4]).

מידע נוסף

[עריכה]
  • בארמית לפעמים (אודנא בהשמטת הדלת) - אזן. בתיאור התלמוד את גופה של החיה המיתולוגית "אריא דבי עילאי" ”תשע אמהתא (אמות) בין אונה לאונה“ (בבלי, מסכת חולין – דף נט, עמוד ב) פירשו בין אוזניו ולא בין אונות הריאה (מהר"ם שיף וחת"ס על פי רש"י) ויתכן שזו משמעות המילה המקורית.

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: lobe‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: אונה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אנה

ראו גם

[עריכה]

אָנָה ב

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאאנה
הגייה*ana
חלק דיברתאר הפועל
מין
שורש
דרך תצורהאָן + ה"א המגמה
נטיות
  1. לשון המקרא אל איזה מקום?
    • ”וַיָּשָׁב אֶל־אֶחָיו, וַיֹּאמַר; הַיֶּלֶד אֵינֶנּוּ, וַאֲנִי אָנָה אֲנִי־בָא?“ (בראשית לז, פסוק ל)
    • ”וַיִּשָּׂא עֵינָיו, וַיַּרְא אֶת הָאִישׁ הָאֹרֵחַ בִּרְחֹב הָעִיר; וַיֹּאמֶר הָאִישׁ הַזָּקֵן, אָנָה תֵלֵךְ וּמֵאַיִן תָּבוֹא?“ (שופטים יט, פסוק יז)
    • ”הִתְאַחֲדִי הֵימִנִי, הָשִׂימִי הַשְׂמִילִי; אָנָה פָּנַיִךְ מֻעָדוֹת.“ (יחזקאל כא, פסוק כא)
    • ”וָאֹמַר אָנָה אַתָּה הֹלֵךְ; וַיֹּאמֶר אֵלַי לָמֹד אֶת־יְרוּשָׁלִַם, לִרְאוֹת כַּמָּה־רָחְבָּהּ וְכַמָּה אָרְכָּהּ.“ (זכריה ב, פסוק ו)
    • ”אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ; וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח?“ (תהלים קלט, פסוק ז)

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  1. ↑ יסטרוב.
  2. ↑ בחילופי ז־ד מהאות הפרוטו־שמית ḏ
  3. ↑ CAL.
  4. ↑ Robert Beekes, Etymological Dictionary of Greek (2010), page 868