אין אדם נתפס בשעת צערו

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אֵין אָדָם נִתְפַּס בִּשְׁעַת צַעֲרוֹ[עריכה]

  1. כאשר אדם נמצא בצער, אין להאשים אותו על מעשיו.
    • "אין תופסים אדם בשעת צערו, על דברים שאמר בכאבו במהלך ה'שבעה' על אמו, כך קבע בית משפט השלום בחדרה" (חדשות ערוץ 7).

מקור[עריכה]

  • מהתלמוד הבבלי: "'איוב לא בדעת ידבר ודבריו לא בהשכל' (איוב לד, לה), וכתיב 'כי לא דברתם אלי נכונה כעבדי איוב' (שם מב, ז). אמר רבא: מכאן שאין אדם נתפס בשעת צערו" (בבלי, מסכת בבא בתראדף טז, עמוד ב).

ראו גם[עריכה]


השורש צער
השורש תפס

נטיות הפעלים[עריכה]

ת־פ־ס עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל תָּפַס תּוֹפֵס יִתְפֹּס תְּפֹס לִתְפֹס
נִפְעַל נִתְפַּס נִתְפָּס יִתָּפֵס הִתָּפֵס לְהִתָּפֵס
הִפְעִיל הִתְפִּיס מַתְפִּיס יַתְפִּיס הַתְפֵּס לְהַתְפִּיס
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

הערה[עריכה]

בכל הנטיות מותר להחליף ס' בשׂ', אם רצונך כתיבה תנכית, או כוונה לא־מוחשית.

ראו גם[עריכה]

תפס

אחז

החזיק