אין בו מתום
מראה
אֵין בּוֹ מְתֹם
[עריכה]- אין בו דבר שלם, כולו חבול ופצוע.
- ”לכן אראהו גם אני נחת ידי, אבקרהו גם אני, אדיקהו כטיט חוצות, מכף רגל ועד ראש לא יהיה בו מתום“ (אורייתא בגלותא, מאת שלום עליכם, בפרויקט בן יהודה).
- ”אם על הז'ארגון האמריקני-האנגלי מתנחם המשורר-הלוחם, כי רק מלות בודדות נקלטות לתוכו מאנגלית, מה שאינו נכון כלל וכלל אפילו בנוגע לדברים הבאים בכתב, הנכתבים בהשתדלות מכוּוָנה על "טהרת-הלשון", ומה גם בנוגע לדיבור היום-יומי, שבודאי אין בו מתום“ (רשמי שעה, מאת י"ח ברנר, בפרויקט בן יהודה).
מקור
[עריכה]- המקור הוא מקראי: ”מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בּוֹ מְתֹם, פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה, לֹא זֹרוּ וְלֹא חֻבָּשׁוּ וְלֹא רֻכְּכָה בַּשָּׁמֶן“ (ישעיהו א, פסוק ו). ההקשר כאן ובתהלים לח פסוקים ד וח (ששם מדובר על כך ש"אֵין מְתֹם בִּבְשָׂרִי") הוא שלילי. נראה שמשמעות המילה "מתום" היא מקום שלם, ושורשה הוא תמ"ם המציין שלמות. לכן מי ש"אין בו מתום" הוא מי שאין בגופו איבר שלם.
ניגודים
[עריכה]מידע נוסף
[עריכה]- כיום קיימים אנשים שמשתמשים בצירוף זה במשמעות "אין בו פגם, מושלם לחלוטין". משמעות זו מנוגדת למשמעות הפסוק במקרא. ייתכן שהגורם לטעות הוא הדמיון מבחינת המבנה בין פסוקנו: ”מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בּוֹ מְתֹם, פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה, לֹא זֹרוּ וְלֹא חֻבָּשׁוּ וְלֹא רֻכְּכָה בַּשָּׁמֶן“ (ישעיהו א, פסוק ו), ובין הפסוק: ”וּכְאַבְשָׁלוֹם לֹא הָיָה אִישׁ יָפֶה בְּכָל יִשְׂרָאֵל לְהַלֵּל מְאֹד, מִכַּף רַגְלוֹ וְעַד קָדְקֳדוֹ לֹא הָיָה בוֹ מוּם“ (שמואל ב׳ יד, פסוק כה).
ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה]- אמצו ביטוי, באתר האקדמיה ללשון העברית, 21 באוקטובר 2013
השורש תמם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|