ספיר

סַפִּיר

אבני החשֶׁן

לשון המקרא אבן חן שצבעה כחול כהה, אחד ממיני הקורונדום.
- ”וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל; וְתַחַת רַגְלָיו, כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר, וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם, לָטֹהַר.“ (שמות כד, פסוק י)
- ”וְהַטּוּר הַשֵּׁנִי – נֹפֶךְ, סַפִּיר, וְיָהֲלֹם.“ (שמות כח, פסוק יח)
- ”וּמִמַּעַל, לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל-רֹאשָׁם, כְּמַרְאֵה אֶבֶן-סַפִּיר, דְּמוּת כִּסֵּא; וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא, דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו, מִלְמָעְלָה.“ (יחזקאל א, פסוק כו)
- ”יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב מְמֻלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ, מֵעָיו עֶשֶׁת שֵׁן מְעֻלֶּפֶת סַפִּירִים.“ (שיר השירים ה, פסוק יד)

שאול מאכדית šipirtu (אבן תכלת/לפיס לזולי), מקביל לאוגריתית spr, למצרית t̠frr(t), ליוונית עתיקה σάπφειρος (קרי: סָפְּפִירוֹס) ולסנסקריט עתיקה शनिप्रिय (קרי: סָנִיפְרִיָה). ככל הנראה מקור כל המילים הללו הוא בשורש שמי ש־פ־ר.^[1]

ערך בוויקיפדיה: ספיר

↑ Ayil, Ephraim S. (2024). "Chapter 7 ‮סַפִּיר‬‎ Sappīr—Lapis Lazuli". In Identifying the Stones of Classical Hebrew. Leiden, The Netherlands: Brill. https://doi.org/10.1163/9789004678002_008

בר מנייה, שניתן לספור אותו.
- כמות הכוכבים ביקום בלתי־ספירה.
- כמות הפרחים בגינה היא ספירה.
שאפשר לכתוב אותו בספרות.
- המספר גוגול הוא בלתי־ספיר. מליון, לעומת זאת, כן ספיר.

השורש ס־פ־ר א הוא שורש מגזרת השלמים.

נגזר משם העצם סֵפֶר (עיינו באטימולוגיה שם). ההוראה היסודית הייתה: כתב, ערך רשימה, ומכאן הסתעפו ההוראות של מנייה (קל ונפעל) מצד אחד והצגת הדברים (פיעל ופועל) מצד שני.