נפש: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אליצור יחיא (שיחה | תרומות) |
|||
שורה 64: | שורה 64: | ||
*[[שמר נפשו]] |
*[[שמר נפשו]] |
||
*[[שפלות-הנפש|שִׁפְלוּת-הַנֶּפֶשׁ]] ({{ת|אנגלית|abjection}}) |
*[[שפלות-הנפש|שִׁפְלוּת-הַנֶּפֶשׁ]] ({{ת|אנגלית|abjection}}) |
||
*[[הגיעו מים עד נפש]] |
|||
}} |
}} |
||
גרסה מתאריך 18:48, 30 בינואר 2020
יש להוסיף לדף זה את הערך: נֹפֶשׁ.
נֶפֶשׁ
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | נפש |
הגייה* | nefesh |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | נ־פ־שׁ |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | הפסק; נָפֶשׁ |
- כוח חיים, מהות נשגבת המקיימת יצורים חיים ומניעה בעדם וגוועת עמהם בסוף ימיהם.
- ”וַיִּיצֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה.“ (בראשית ב, פסוק ז)
- ”רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכֹל הַדָּם כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ וְלֹא תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם הַבָּשָׂר.“ (דברים יב, פסוק כג)
- ”נַפְשׁוֹ גֶּחָלִים תְּלַהֵט וְלַהַב מִפִּיו יֵצֵא.“ (איוב מא, פסוק יג)
- [פסיכולוגיה] אוסף התכונות הפסיכולוגיות של יצור תבוני, כגון תודעתו הסוביקטיבית.
- ”אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁכֶם לִקְבֹּר אֶת מֵתִי מִלְּפָנַי שְׁמָעוּנִי וּפִגְעוּ לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן צֹחַר.“ (בראשית כג, פסוק ח)
- ”אִשָּׁה קְשַׁת רוּחַ אָנֹכִי וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שָׁתִיתִי וָאֶשְׁפֹּךְ אֶת נַפְשִׁי לִפְנֵי יְהוָה.“ (שמואל א׳ א, פסוק טו)
- ישנן תרופות-מרשם המיועדות לאנשים המעורערים בנפשם.
- מחשבה היא נחלתה הבלעדית של הנפש ההוגה אותה.
- [לשון חז"ל] מצבת זכרון למת.
- אין עושין נפשות לצדיקים דבריהם הן הן זכרונן ירושלמי, מסכת שקלים, פרק ב, הלכה ה (דף יא א)
- לשון המקרא אדם מת.
מובאות נוספות
- ”וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ.“ (בראשית ב, פסוק יט)
- ”שִׁבְעַת יָמִים שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם כִּי כָּל אֹכֵל מַחְמֶצֶת וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל“ (שמות יב, פסוק יט)
גיזרון
- השווה:[1]
- בשפות קדם-שמיות napš =חיים,נשמה.
- אשורית napašu (לנשום), napištu (חיים).
- געז: ነፍስ ('נפס').
- ערבית: نَفْس (נשמה, חיים).
צירופים
- בריאות הנפש
- הכה נפש
- חולה נפש
- חי נפשי
- חרף נפשו
- יצאה נפשו
- כל עוד נפשו בו
- כופר נפש
- לא ידעה נפשו
- מאנה נפשו
- מחלת נפש
- מילוט נפש
- מלט נפשו
- מנפש ועד בשר
- מפח נפש
- משובב נפש
- נפח נפשו
- נפש בנפש
- נפש חיה
- נפש תחת נפש
- נשמרתם לנפשותיכם
- עשה נפשות
- פדה נפשו
- שאט נפש
- שם נפשו בכפו
- שמר נפשו
- שִׁפְלוּת-הַנֶּפֶשׁ (abjection)
- הגיעו מים עד נפש
נגזרות
מילים נרדפות
תרגום
מידע נוסף
- הצורה "נָּפֶשׁ" היא צורת סוף פסוק בתחביר המקראי, שאינה בשימוש ונשתמרה רק בביטויים מקראיים, בדומה לצורה "בורא שמים ואָרץ".
- כאשר השורש נ־פ־ש מופיע במקרא בסמוך לשורש ל־ב־ב, שניהם חולקים אותה משמעות, לדוגמה: ”לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְאֶת עֵדְוֹתָיו וְאֶת חֻקֹּתָיו בְּכָל לֵב וּבְכָל נֶפֶשׁ“ (מלכים ב׳ כג, פסוק ג).[1]
ראו גם
קישורים חיצוניים
ערך בוויקיפדיה: נפש |
ציטוטים בוויקיציטוט: נפש |
טקסט בוויקיטקסט: ביאור:נפש |
טקסט בוויקיטקסט: ביאור:בכל הנפש |
סימוכין
- ↑ "נפש", לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 5315)
נָפַשׁ
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | נפש |
שורש וגזרה | נ־פ־שׁ |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- נח, התאושש.
- ”שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר.“ (שמות כג, פסוק יב)
- ”בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְהוָה אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ.“ (שמות לא, פסוק יז)
- ”וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ וְכָל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ עֲיֵפִים וַיִּנָּפֵשׁ שָׁם.“ (שמואל ב׳ טז, פסוק יד)
מידע נוסף
הפועל מופיע בתנ"ך רק בנפעל. צורת העבר נִפַּש (או נִנְפַש) אינה מופיעה בתנ"ך.
השורש נפשׁ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|