מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
שְׁאָט נֶפֶשׁ [ עריכה ]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שאט נפש
הגייה * sh'at ne fesh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה ביטוי
נטיות
תחושת בוז וסלידה .
"כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה יַעַן עֲשׂוֹת פְּלִשְׁתִּים בִּנְקָמָה וַיִּנָּקְמוּ נָקָם בִּשְׁאָט בְּנֶפֶשׁ לְמַשְׁחִית אֵיבַת עוֹלָם" (יחזקאל כה טו ) ”לָכֵן, כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, אִם-לֹא בְּאֵשׁ קִנְאָתִי דִבַּרְתִּי עַל-שְׁאֵרִית הַגּוֹיִם, וְעַל-אֱדוֹם כֻּלָּא: אֲשֶׁר נָתְנוּ-אֶת-אַרְצִי לָהֶם לְמוֹרָשָׁה בְּשִׂמְחַת כָּל-לֵבָב, בִּשְׁאָט נֶפֶשׁ --לְמַעַן מִגְרָשָׁהּ, לָבַז. “ (יחזקאל לו , פסוק ה ) . ”מעשי העושק, החמס והעריצות של אנשי הממשלה הנתעבת הזאת מעוררים שאט נפש עמוק ביותר.“ (משרתם של שלושה אדונים שלמה שבא , בפרויקט בן יהודה ) ”אולם אדם המפזר ונותן ללא שום הבדלה עשוי לעורר שאט־נפש , קודם כל, אצל מקבליו. הנותן דבר לחברו הריהו כאומר אני אוהב אותך או מכבד אותך וזה החפץ יהיה לך מזכרת ממני. אולם החפץ עצמו, ללא תכלית המזכרת, אין בו אלא כדי לבייש.“ (גשר המחשבות אליעזר שטיינמן , בפרויקט בן יהודה ) מקור הביטוי במקרא. המילה "שְׁאָט" שפירושה בוז, זלזול רווחת בצירוף עם המילה נפש . מילים נרדפות [ עריכה ]
