שאט נפש

שְׁאָט נֶפֶשׁ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שאט נפש
הגייה*
חלק דיבר	צרף
מין	נקבה
שורש	שׁ־א־ט
דרך תצורה
נטיות

1. תחושת מיאוס, גועל, תיעוב וסלידה.
2. יחס מבזה, מזלזל, פוגע, מעליב.

מקור

 "כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה יַעַן עֲשׂוֹת פְּלִשְׁתִּים בִּנְקָמָה וַיִּנָּקְמוּ נָקָם בִּשְׁאָט בְּנֶפֶשׁ לְמַשְׁחִית אֵיבַת עוֹלָם"   (יחזקאל כה טו)  ”בשאט נפש“   (יחזקאל לו, פסוק ה). 

ראו גם

• שָׁאט
• ביזיון
• זלזול