מלך: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
CrescentStorm (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
עמש בן־אריה (שיחה | תרומות) |
||
שורה 23: | שורה 23: | ||
===גיזרון=== |
===גיזרון=== |
||
* |
* למילה קיימות מקבילות בשפות שמיות נוספות: ערבית – {{יוניקוד|مَلِيك|מוגדל}} (מַלִיךּ) ו־{{יוניקוד|مَلِك|מוגדל}} (מַלִךּ); ארמית־גלילת – מַלְכָּא; ארמית־נוצרית – {{יוניקוד|ܡܠܟܐ|מוגדל}} (מַלְכָּא); פיניקית – מלך (בתעתיקים: milk); אוגריתית, מואבית, עמונית – מלך. באכדית המילה הרגילה למלך היא šarru(m), אך קיימות גם המילים malku(m) ו־maliku(m). |
||
===צירופים=== |
===צירופים=== |
גרסה מתאריך 21:14, 14 בינואר 2017
מֶלֶךְ
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | מלך |
הגייה* | melekh |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | מ־ל־ך |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | ר׳ מְלָכִים; מֶלֶךְ־, ר׳ מַלְכֵי־; מַלְכּוֹ |
- שליט רודני יחיד המושל במשך כל ימיו. רוב המלכים מעבירים את שלטונם בירושה.
- שלמה היה המלך האחרון של ממלכת ישראל המאוחדת.
- ”מֶלֶךְ חָכָם עַל עַם גָּדוֹל, / שַׁלִּיט, מֶלֶךְ הָאֲרָצוֹת [...] מֶלֶךְ עָשִׁיר הָיָה, מֶלֶךְ / נָתַן זָהָב, נָתַן כֶּסֶף / לִבְנֵי אַרְצוֹ לְכֻלָּהַם / כָּאִלָּנוֹת וְכַשִּׁקְמָה“ (לברק כוכבים נופלים, מאת אלתר לוין, בפרויקט בן יהודה)
- ”כִּי יהוה שֹׁפְטֵנוּ יהוה מְחֹקְקֵנוּ יהוה מַלְכֵּנוּ הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ“ (ישעיהו לג, פסוק כב)
- ”אִי-לָךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ נָעַר וְשָׂרַיִךְ בַּבֹּקֶר יֹאכֵלוּ: אַשְׁרֵיךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ בֶּן-חוֹרִים וְשָׂרַיִךְ בָּעֵת יֹאכֵלוּ, בִּגְבוּרָה וְלֹא בַשְּׁתִי“ (קהלת י, פסוקים טז – יז)
- בהשאלה:, בלשון המונית מומחה בתחומו, בעל כישורים גבוהים ביותר.
- ויליאם שייקספיר נחשב למלך המחזאים בכל הזמנים.
- אין לך סיכוי לנצח אותי, אני מלך בדוקים!
- [סלנג] כינוי או קריאה לגבר או לאישה אשר מכבדים את פועלם או את האופי שלהם.
- המנהל כזה מלך! שחרר את כולם מוקדם!
- כלי במשחק השחמט, המונח בתחילת המשחק באמצע הלוח על המשבצת בצבע הנגדי. זהו הכלי החשוב ביותר במשחק, על־אף מוגבלותו הרבה.
גיזרון
- למילה קיימות מקבילות בשפות שמיות נוספות: ערבית – مَلِيك (מַלִיךּ) ו־مَلِك (מַלִךּ); ארמית־גלילת – מַלְכָּא; ארמית־נוצרית – ܡܠܟܐ (מַלְכָּא); פיניקית – מלך (בתעתיקים: milk); אוגריתית, מואבית, עמונית – מלך. באכדית המילה הרגילה למלך היא šarru(m), אך קיימות גם המילים malku(m) ו־maliku(m).
צירופים
נגזרות
מילים נרדפות
- אלוף, ראש וראשון (2)
- גבר, כלי, תותח (3)
תרגום
מידע נוסף
- צורת ההפסק של המילה "מלך" זהה תמיד לצורת ההקשר, כלומר מֶלֶךְ. זאת על אף שכמילה שמקורה במשקל ההיסטורי *קַטְל, צורת ההפסק הצפויה שלה היא דווקא *מָלֶךְ בקמץ (השווּ לגֶּפֶן בהקשר, ובהפסק גָּפֶן). תופעה זו נגרמה אולי כתוצאה מתיקון של בעלי המסורה, עקב הדמיון בהגייה בין *מָלֶךְ לשם האל הכנעני מֹלֶךְ, שכן הגיית הקמץ במבטא הטברני (כתנועה אחורית מעוגלת) הייתה דומה למדי להגיית החולם.[1]
ראו גם
קישורים חיצוניים
ערך בוויקיפדיה: מונרכיה |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מלכים |
הערות שוליים
מָלַךְ
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | מלך |
שורש וגזרה | מ־ל־ך, גזרת השלמים |
בניין | פָּעַל (קל) |
- שָׁלט, היה מֶלֶךְ, היה לְמֶלֶךְ.
- ”וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם“ (בראשית לו, פסוק לא)
- ”וַיִּשְׁלַח אַבְשָׁלוֹם מְרַגְּלִים בְּכָל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: כְּשָׁמְעֲכֶם אֶת קוֹל הַשֹּׁפָר וַאֲמַרְתֶּם מָלַךְ אַבְשָׁלוֹם בְּחֶבְרוֹן“ (שמואל ב׳ טו, פסוק י)
- "אדני מֶלֶךְ, אדני מָלַךְ, אדני יִמְלֹךְ" (מן התפילה)
תרגום
ראו גם
מֹלֶךְ
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | מולך |
הגייה* | molekh |
חלק דיבר | שם פרטי |
מין | זכר |
שורש | מ־ל־ך |
דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
נטיות | מֹלֶךְ־, |
- אליל כנעני שהוקרבו לו קרבנות אדם וילדים בעקר. פולחנו היה נהוג ביהודה בגיא בן־הנום שבירושלים.
- ”בעת הרעה ההיא סרר אפרים, בגד יהודה, אפרים הוציא להורג בניו, ויהודה נתן פרי בטנו, מחמדי נפשו, להעביר למולך“ (אשמת שמרון, מאת אברהם מאפו, בפרויקט בן יהודה)
- ”וּמִזַּרְעֲךָ לֹא תִתֵּן לְהַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ“ (ויקרא יח, פסוק כא)
- בהשאלה דבר או מטרה הנחשבים פסולים אשר למענם מוכנים לוותר על עקרונות.
- יש המקריבים הכל לְמֹלֶךְ השלטון.
- ”למה להקריב למולך כוחות, שאינם נמצאים אצלנו בעודף כלל? רק במקצוע אחד, יחיד, מאמין זהבי, שכדאי לרכז בו את הכוחות, – זוהי הרפת!“ (בצל הקבוצה, מאת נחמה פוחצ'בסקי, בפרויקט בן יהודה)
תרגום
- איטלקית: Moloch, Molech, Molok
- אנגלית: Moloch, Molech
- ספרדית: Moloch, Moloch Baal
- צרפתית: Moloch
- רוסית: Молох
מידע נוסף
- חרף היותה שם פרטי, המילה אינה מיודעת מטבעה, ותמיד תיודע באמצעים אחרים (למשל: ה"א הידיעה, סמיכות) בכל משמעויותיה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
ערך בוויקיפדיה: מולך |