בשר
מראה
בָּשָׂר
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | בשר |
הגייה* | basar |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ב־שׂ־ר ב |
דרך תצורה | משקל קָטָל |
נטיות | ר׳ בְּשָׂרִים; בְּשַׂר־, ר׳ בִּשְׂרֵי־ |
- הרקמות הרכות המכסות את העצמות בגופם של בעלי חיים.
- מאכל מן החי, כינוי לשרירים המשמשים למאכל.
- בהשאלה: כלל עולם החי.
- בהשאלה: משפחה, קרובים בקרבת דם.
- בהשאלה מן (1): החלק העסיסי של הפרי.
- בתוך בשר הפרי נמצא הגרעין, ומסביבו - הקליפה.
- בהשאלה מן (1): תוכן משמעותי.
- הנימוקים היו חסרי בשר ולכן לא שכנעו את ההנהלה.
- לשון המקרא איבר מין זכרי.
- ”דַּבְּרוּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲמַרְתֶּם אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה זָב מִבְּשָׂרוֹ זוֹבוֹ טָמֵא הוּא.“ (ויקרא טו, פסוק ב)
- ”וַתַּעְגְּבָה עַל פִּלַגְשֵׁיהֶם, אֲשֶׁר בְּשַׂר־חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם וְזִרְמַת סוּסִים זִרְמָתָם.“ (יחזקאל כג, פסוק כ)
- "אפילו אם נכנס לבית הכסא ולא עשה שם צרכיו וגם לא נגע בבשרו, מכל מקום, על הכניסה בלבד שורה עליו רוח רעה, וצריך ליטול ידיו" (פסק־הלכה של הרב עובדיה יוסף)
גיזרון
[עריכה]השוואה ללשונות זרות: באכדית: bišru; באוגריתית: בשר; בארמית: בִּשְׂרָא או בִּסְרָא; בערבית: بَشَرَة (בַּשַׁרַה, במשמעות עוֹר) ו־بَشَر (בַּשַׁר, במשמעות הקיבוצית של אדם).
צירופים
[עריכה]נגזרות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה] רקמות רכות
מאכל מן החי
ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: בשר |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בשרים |
השורש בשׂר ב | ||
---|---|---|
|
בִּשֵּׂר
[עריכה]ניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | בישר |
שורש וגזרה | ב־שׂ־ר א, שלמים |
בניין | פִּעֵל |
- העביר ידיעה לנוכחים, הכריז.
- "וַיֹּאמֶר לוֹ יוֹאָב לֹא אִישׁ בְּשֹׂרָה אַתָּה הַיּוֹם הַזֶּה וּבִשַּׂרְתָּ בְּיוֹם אַחֵר וְהַיּוֹם הַזֶּה לֹא תְבַשֵּׂר כִּי עַל כֵּן בֶּן הַמֶּלֶךְ מֵתֵ" (שמואל ב יח, כ)
- "זָהָב וּלְבוֹנָה יִשָּׂאוּ וּתְהִלֹּת ה' יְבַשֵּׂרוּ" (ישעיהו ס, ו)
- "וַיַּפְשִׁיטֻהוּ וַיִּשְׂאוּ אֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת כֵּלָיו וַיְשַׁלְּחוּ בְאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים סָבִיב לְבַשֵּׂר אֶת עֲצַבֵּיהֶם וְאֶת הָעָם" (דברי הימים א, י, ט)
- היווה רמז לבאות, היווה סימן מוקדם.
- הגשם מבשר את תחילת הסתיו.
גזרון
[עריכה]- מקביל לאכדית: bussuru - להביא או למסור מסר.
- בעִבְרֲבִית של ימי-הביניים רבי יהודה הלוי בשירו עושה שימוש בצורת 'אל-בִּאשׁארַה' - 'הבשורות'[1]. ערבית בהגיית مُبْسِرَات (מֻבַּשִֹרָת) בהוראת 'הרוחות שלפני הגשם'
תרגום
[עריכה]ראו גם
[עריכה]סמוכין
[עריכה]השורש בשׂר א | ||
---|---|---|
|
- ↑ מאת: פאול וקסלר. "זיהוי יסודות לשוניים יהודיים בשפת ג'ודזמו" / פעמים כרך 18. עמ'-43. 1984