”ברגע בו הקנית לגיבור שלך משפחה, אשה, ילד, הוא הופך להיות בשר־ ודם, בעל בעיות אנושיות ודומות למדי בעולם ומלואו. ברגע בו אתה מבוֹדד אותו כליל ממשפחה וחברים וסביבה אנושית, יש ביכלתך להקנות לו בצורה אמינה יותר תכונות יוצאות־דופן: של שטן, של בעל שררה על־אנושית, של זד, או להבדיל – מין אדם עליון כל־יכול.“ (לדֶמון אין משפחה, מאת שולמית הראבן, בפרויקט בן יהודה)
מקור הביטוי במקרא. בן סירא מתאר את מעגל החיים: כל הבשר כמו בגד ייהרס, ימות חוק החיים קובע שכל יצור חי בסופו של דבר יגסוס וייפרד מעולמנו. הפסוקים משווים בין עלה שנובל וצומח לבין מעגל החיים של בני האדם שמתים ונולדים.
