תכן

לערך העוסק בתואר לעוסק בתכונה אסטרונומיה; ראו תוכן.

יש להוסיף לדף זה את הערך: תִּכֶּן.

תֹּכֶן

לשון המקרא מספר, כמות.
- ”וְעַתָּה לְכוּ עִבְדוּ, וְתֶבֶן לֹא-יִנָּתֵן לָכֶם; וְתֹכֶן לְבֵנִים, תִּתֵּנוּ.“ (שמות ה, פסוק יח)
- ”הָאֵיפָה וְהַבַּת, תֹּכֶן אֶחָד יִהְיֶה--לָשֵׂאת, מַעְשַׂר הַחֹמֶר הַבָּת; וַעֲשִׂירִת הַחֹמֶר הָאֵיפָה, אֶל-הַחֹמֶר יִהְיֶה מַתְכֻּנְתּוֹ“ (יחזקאל מה, פסוק יא)
- ”מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן וְכָל בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר הָאָרֶץ וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים וּגְבָעוֹת בְּמֹאזְנָיִם“ (ישעיהו מ, פסוק יב)
בהשאלה מן (1): מהות הדבר, הפְּנים שלו, מה שבתוכו.
- ”מקיפה היא ספרות של מאות שנים, ספרות רבת-הפנים, רבת-הצורות, רבת-התכנים, רבת-הסגנונות.“ (על האגדה, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- תוכן ההרצאה היה עשיר ומגוון, הובאו בה נושאים ורעיונות רבים.

מקור המילה במקרא במשמעות של מידה קבועה, כמות. או מן תוך או מן הכנה^[1].
(2:) המשמעות המקראית של תיבת 'תכן' אבדה כבר בלשון חכמים ולכן החלה התקשרה מילה זו כדרכם של גזרוני מילים עממיים (אטמולוגיה-סינכרונית) לשורש חדש: ת-ו-ך, עד שנתפסה בהוראת: 'מה שבתוך / 'התוך של הדבר', כאילו הנו"ן היא סופית הנוספת על השורש ^[2].

↑ מלבי"ם יחזקאל על המילה תכנית
↑ גד בן-עמי צרפתי, כלשון עמי : עיונים בלשון העברית.האקדמיה ללשון העברית. 1997.עמוד: 31