שיחה:בשר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סימוכין לפרוש "בשר" כאיבר מין זכרי[עריכה]

יחזקאל כ"ג פסוק כ' הוא המקור הקדום והברור ביותר לשימוש במילה "בשר" לציון איבר מין זכרי. "וַתַּעְגְּבָה, עַל פִּלַגְשֵׁיהֶם, אֲשֶׁר בְּשַׂר-חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם, וְזִרְמַת סוּסִים זִרְמָתָם" לפי רש"י: "אשר בשר חמורים בשרם - אבר תשמיש " "מצודת דוד" מפרש בשר חמורים וגו' = "על אשר אבר התשמיש שלהם גדול כשל חמור וזרמת הזרע שלהם מרובה כזרם שפיכת זרע הסוסים.." "מצודת ציון" מפרש "בשר - כן נקרא אבר המשגל .." ראוי לציין כי הפירוש של "בשר" כאיבר מין הוא הסביר ביותר גם ל "זב מבשרו" (ויקרא ט"ו). פרט לתנ"ך הרי גם בספרות ההלכתית ניתן למצוא סימוכין. למשל "ערוך השולחן" סימן תרי"ג סעיף ג "אם הטיל מים ושפשף בידו, או נגע בבשרו המכוסה..." עובדיה יוסף פוסק כי "אפילו אם נכנס לבית הכסא ולא עשה שם צרכיו וגם לא נגע בבשרו, מכל מקום, על הכניסה בלבד שורה עליו רוח רעה, וצריך ליטול ידיו.." אינני בטוח אם יש לצרף את שם התואר "מליצי" או "הלכתי" לפרוש זה.יורם שורק 09:10, 5 בספטמבר 2007 (IDT)

גם נשי[עריכה]

”וְאִשָּׁה כִּי תִהְיֶה זָבָה דָּם יִהְיֶה זֹבָהּ בִּבְשָׂרָהּ שִׁבְעַת יָמִים תִּהְיֶה בְנִדָּתָהּ וְכָל הַנֹּגֵעַ בָּהּ יִטְמָא עַד הָעָרֶב.“ (ויקרא טו, פסוק יט). מישהו מכיר עוד שימוש בהקשר נשי? Mintz l 00:25, 9 באפריל 2011 (IDT)

העברה משיחת משתמש:AK63[עריכה]

שלום עליכם,
בעריכתך זו בערך בשר, הקבלת את המלה למלה היונית ψάρι. לדעתי "ψάρι" משמעו "דגים", ו"κρέας" מתאים ל"בשר" במשמעות זו.
כך או כך, מכיון שזו מלה בסיסית, המופיעה כבר במקרא במשמעות זו, מוזר בעיני שתהיה ליונית השפעה בענין. מה דעתך? כחלון (שיחה) 12:37, 17 באפריל 2013 (IDT)

עליכם השלום,

תודה לתשובתך. מודע אני לעובדה שפירוש המילה: "ψάρι" הוא: דגים ושלמילה: "κρέας" פירושה: בשר...אולם, לדעתי, המוקד העיקרי בשפות הוא הצליל (כך כולנו מתחילים ללמוד שפה-החל מן הגיל הרך!)-ולא, משמעות (שהיא היבט מוחני ומלאכותי של שפה, ואשר נהוג שרירותית-לדוגמה: אין כל קשר בין העצם: "שולחן" או "table"-על שאר גרסותיו הלשוניות האחרות, לעצם עצמו...! המצאת-המילה וקשירתה לעצם, כמו רוב מילות-השפה האנושית, הינן שרירותיות-למעט מילים אונומטופאיות, וכד'...). לפיכך/בהתמקדות על התפתחותה של השפה על בסיס הצליל ו/או ממנה, אני מיחס חשיבות רבה לקירוב הצלילי בין שתי המילים בשר-בעברית ודג-ביוונית (שהרי, בשר הדג, בפוררנו אותו בהחלט דומה לבשר רגיל-מה גם, שבשר-הדג, גם נחשב ל"בשר"...וכן, ביולוגית, חברתית ותרבותית-אם דגים נמצאו ונאכלו בשפע ע"י תרבות אחת (נאמר, היוונית), שהגתה מילה באופן מסוים, המילה יכלה להיות מאומצת" ע"י תרבות קרובה, שאף היא היתה עשירה בדגים (הים-התיכון)-על אף ולמרות שבתהליך "אימוץ" זה, קרתה החלפת אותיות (תופעה לשונית מוכרת וידועה, כמו זו הקיימת בין השפה העברית והערבית!) בין אותיות המילים (בי"ת ו-פ"יה; בשר/פשארי-בשׂ או פסארי) (שיחה) 9:04, 17 באפריל 2013 (IDT)

אני מבין. אעיר בערך לגבי בשר הדגים. כחלון (שיחה) 21:34, 18 באפריל 2013 (IDT)