שריה

שְׁרִיָּה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שרייה
הגייה*	shriya
חלק דיבר	שם־פעולה
מין	נקבה
שורש	שׁ־ר־י/ה
דרך תצורה	משקל קְטִילָה
נטיות	ר׳ שְׁרִיּוֹת נ"י שְׁרִיַּת־

1. הטבלה של דבר והספגתו בנוזל

   • שרייתו זהו כיבוסו

גיזרון

• שם הפועל שָׁרָה

ראו גם

• שְׁלִיָּה
• מִשְׁרָה

שִׁרְיָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שרייה
הגייה*	shirya
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	שׁ־ר־י/ה
דרך תצורה	משקל קִטְלָה
נטיות	שִׁרְיַת־

1. לשון המקרא (משמעות משוערת) אביזר מלחמתי

   • ”מַשִּׂיגֵהוּ חֶרֶב בְּלִי תָקוּם; חֲנִית מַסָּע וְשִׁרְיָה.“ (איוב מא, פסוק יח)

גיזרון

המילה מופיעה פעם אחת במקרא.

פרשנים מפרשים

• רש"י: שריון
• כלי נשק
• אבן עזרא: מין מיני הנשק ודעת רבים כמו שריון והוא רחוק בעיני והטעם כי השריון לא יקום ויעמוד עמו

{{שורש|

שְׂרָיָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שריה
הגייה*	sraya
חלק דיבר	שם־פרטי
מין	זכר
שורש	שׂ־ר־ר
דרך תצורה	שר + יהוה
נטיות

1. שם פרטי לזכר.

   • ”ושריה סופר“ (שמואל ב׳ ח, פסוק יז)
   • ”וַיִּקַּח רַב טַבָּחִים אֶת שְׂרָיָה כֹּהֵן הָרֹאשׁ וְאֶת צְפַנְיָהוּ כֹּהֵן מִשְׁנֶה וְאֶת שְׁלֹשֶׁת שֹׁמְרֵי הַסַּף“ (מלכים ב׳ כה, פסוק יח)

ראו גם

• שַׂרְאֵל
• ישראל