מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | רבקה |
| הגייה* | rivka |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ר־ב־ק |
| דרך תצורה | משקל קִטְלָה |
| נטיות | ר׳ רְבָקוֹת |
- לשון המקרא שם פרטי לנקבה. אחת מארבע האמהות, אשת יצחק ואם יעקב ועשיו.
- ”וַיְהִי יִצְחָק בֶּן־אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּקַחְתּוֹ אֶת־רִבְקָה בַּת־בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי מִפַּדַּן אֲרָם אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי לוֹ לְאִשָּׁה.“ (בראשית כה, פסוק כ)
- לשון חז"ל רתמה לחיבור שתי פרות או יותר זו לזו.
- יש הקושרים דווקא לשורש ר־פ־ק. חוקר המקרא וילהלם גנזיוס קושר בין שני המשמעים בכך שהיא "לוכדת ביופייה", אך זהו פירוש דחוק.
- מקבילה בערבית رِبْقَة (רִבְקָה)
ערך בוויקיפדיה: רבקה