אפק

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
(הופנה מהדף אופק)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אֹפֶק[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אופק
הגייה* ofek
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־פ־ק
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות ר׳ אֳפָקִים; ר׳ אָפְקֵי־; כ׳ אָפְקוֹ
  1. קו מאוזן דמיוני המחבר בין השמים לארץ או לים.
    • "נטינו מהמסילה הישרה ונלך אל מול פּני הרכסים אשר בקצה האופק הקורן" "עצבים", יוסף חיים ברנר
    • ככל שנתרומם, כן יגדל וירחק האופק שנראה.
  2. בהשאלה חוג ידיעותיו של אדם והשקפת עולמו.
  3. בהשאלה סיכוי, אפשרות חדשה.
    • "...כי עולמות חדשים מתהווים, אופקים חדשים מתגלים, אפשרויות חדשות מתרקמות..." "על הדרך", יוסף חיים ברנר
    • "נפתחו לפניה אופקי זוהר חדשים".

גיזרון[עריכה]

  • מערבית: أُفْق (אֻפְק) במשמעות זו. מופיעה לראשונה בעברית, כנראה, בספרות המדעית של ימי הביניים.
המילה מופיעה בספר "צורת הארץ" לאברהם בר חייא משנת 1132. למשל: "...כי אחד מהקוטבים (=קטבים) יגבה על אופקם יותר מאחר, ואופקם חותך משוה היום חתוך בלתי שוה בלתי ישר". בפרוש יהונתן עליו נכתב בהסבר לאחד האיורים: "קו זה הוא אופן המפריש, הנקרא בלשון ערבי אופק".

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: אופק
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אופק