צף
צָף
[עריכה]| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | צף |
| שורש וגזרה | צ־ו־ף, גזרת נע"ו/י |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- הָיָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם וְלֹא שָׁקַע מַטָּה, נִשָּׂא וְשָׁט עַל הַמַּיִם.
- "חבית שצפה בנהר-אם נמצאת כנגד עיר שרובה ישראל, מותרת בהניה" (משנה תורה להרמב"ם, ספר קדושה, הלכות מאכלות אסורות, פרק כ"ו)
- "היה שרץ על גבי שרץ צף על פני המים-הרי זה כטומאה עבה..." (ספר טהרה, הלכות שאר אבות הטמאות, פרק ה')
- "הַנִתָּנִים במים צריכים לרדת אל קרקע הכלי ולא יצופו על פני המים..." "שומר הבריאות", עמ' 178, ישראל פרנקל
- "על פני רְאִי המים הַחֲלֵק וְצוּף הלאה הלאה..." "דון קישוט", ספר שני, חיים נחמן ביאליק
- "...וְרִגְבֵי קֶרח צָפִים עֲדֶנָה על פני המים..." "תולדות הטבע", חלק ג', מנדלי מוכר ספרים
- בהשאלה הוֹפִיעַ אוֹ הֻזְכַּר.
- "בְּעָברו עֲלֵי דֶּרֶך טיולו זרק כנגדי עוד מימרא רוסית שֶׁצָּפָה ועלתה פתאום בזיכרוני..." "איש הסיפון", חיים נחמן ביאליק
- אחרי שהמורה להיסטוריה לימדה על מלחמת העצמאות, צפו שאלות רבות בכיתה.
- לשון המקרא זָרַם בְּשֶׁטֶף.
- עָלָה מַעְלָה, הִגְבִּיהַּ מְקוֹם הִמָּצְאוֹ.
- "...וּמיד צָפִים למעלה עוד הפעם המון דְּברים והמון זמזום..." "סוחר", עמ' 19, חיים נחמן ביאליק
גיזרון
[עריכה]- שורש זה, צו"ף, מופיע אחת במקרא בבניין קל. מקבילה דומה בארמית: טף (משומשת מקבילה זו לעתים בפיוטים).