לדלג לתוכן

צף

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

צָף

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא צף
שורש וגזרה צ־ו־ף, גזרת נע"ו/י
בניין פָּעַל (קַל)


  1. הָיָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם וְלֹא שָׁקַע מַטָּה, נִשָּׂא וְשָׁט עַל הַמַּיִם.
  2. בהשאלה הוֹפִיעַ אוֹ הֻזְכַּר.
    • "בְּעָברו עֲלֵי דֶּרֶך טיולו זרק כנגדי עוד מימרא רוסית שֶׁצָּפָה ועלתה פתאום בזיכרוני..." "איש הסיפון", חיים נחמן ביאליק
    • אחרי שהמורה להיסטוריה לימדה על מלחמת העצמאות, צפו שאלות רבות בכיתה.
  3. לשון המקרא זָרַם בְּשֶׁטֶף.
    • צָפוּ מַיִם עַל רֹאשִׁי, אָמַרְתִּי נִגְזָרְתִּי“ (איכה ג, פסוק נד)
  4. עָלָה מַעְלָה, הִגְבִּיהַּ מְקוֹם הִמָּצְאוֹ.
    • "...וּמיד צָפִים למעלה עוד הפעם המון דְּברים והמון זמזום..." "סוחר", עמ' 19, חיים נחמן ביאליק

גיזרון

[עריכה]
  • שורש זה, צו"ף, מופיע אחת במקרא בבניין קל. מקבילה דומה בארמית: טף (משומשת מקבילה זו לעתים בפיוטים).

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]