מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- נִתְפָּרֵד לַחֲתִיכוֹת קְטַנּוֹת, לְפֵרוּרִים.
- לשון המקרא (גם בהשאלה) נֶחֱרַב, הִתְמוֹטֵט וְנֶהֱרַס.
- ”רֹעָה הִתְרֹעֲעָה הָאָרֶץ; פּוֹר הִתְפּוֹרְרָה אֶרֶץ, מוֹט הִתְמוֹטְטָה אָרֶץ“ (ישעיהו כד, פסוק יט)
- "...וּבַת צִיּוֹן תָּרִיעַ מִתְּרוּעַת מֶלֶךְ בָּהּ, פּוֹר הִתְפּוֹרְרָה אֶרֶץ אֶפְרַיִם..." אברהם מאפו, "אהבת ציון"
- "...הַמַּחֲנֶה שֶׁלָּנוּ מִתְפּורֵר, וַאֲנָשִׁים אֵין לַעֲמֹד בַּפֶּרֶץ..." מרדכי זאב פיירברג, "לאן?"
- "עַכְשָׁו, כְּשֶׁחַיֵּי הַגֶּטוֹ הַיְהוּדִיִּים בְּכָל הָאֲרָצוֹת נִתְפּוֹרְרוּ..." יוסף חיים ברנר, "בפעם המאה"
- אכדית - פַּראּרֻ parāru, בהוראת "לקרוע".
השורש פרר |
ניתוח דקדוקי לשורש |
משמעות עיקרית | שבירה לחתיכות קטנות מאד |
גזרה | גזרת הכפולים |
הופיע לראשונה בלשון | המקרא |
השורש פ־ר־ר הוא שורש מגזרת הכפולים.
פ־ר־ר |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
נִפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
הִפְעִיל |
הֵפֵר |
מֵפֵר |
יָפֵר |
הָפֵר |
לְהָפֵר |
הֻפְעַל |
הוּפַר |
מוּפָר |
יוּפַר |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
פּוֹרֵר |
מְפוֹרֵר |
יְפוֹרֵר |
פוֹרֵר |
לְפוֹרֵר |
פֻּעַל |
פּוֹרַר |
מְפוֹרָר |
יְפוֹרַר |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִתְפּוֹרֵר |
מִתְפּוֹרֵר |
יִתְפּוֹרֵר |
הִתְפּוֹרֵר |
לְהִתְפּוֹרֵר |
|
|