מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
שקע
|
| הגייה* |
sheka
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
שׁ־ק־ע
|
| דרך תצורה |
משקל קֶטֶל
|
| נטיות |
ר׳ שְׁקָעִים
|
שקע חשמל גרמני
- לשון חז"ל (יש לשכתב פירוש זה): מגרעת הגורמת לירידה בפני השטח.
- ”הַלַּפִּיד, טָמֵא; וּבֵית שִׁקְעוֹ שֶׁל נֵר, מִטַּמֵּא בָאֲוִיר.“ (משנה, מסכת כלים – פרק ב, משנה ח)
- במיכל יש בליטה המתאימה לשקע בתושבתו.
- הלוח אינו חלק אלא כולו בליטות ושקעים.
- (חשמל) התקן בקיר המחובר לרשת החשמל, אליו מחברים מכשירי חשמל.
- המתח בשקע החשמל בישראל הוא כ־220V.
- מחידושי האקדמיה ללשון העברית, תרפ"א.
 ערך בוויקיפדיה: שקע |
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
שוקע
|
| הגייה* |
shoka
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ש־ק־ע
|
| דרך תצורה |
משקל קֹטֶל
|
| נטיות |
שֹׁקַע־
|
מידות האורך של אנייה, השוקע מסומן באות d.
- עברית חדשה (ימאות) מידת השקיעה של ספינה במים; המרחק האנכי מהשדרית עד קו המים של כלי שיט הצף במים.
- השוקע משתנה בהתאם למשקל המטען שהאנייה נושאת.
- בגלל השוקע הגדול שלה, לא יכלה האנייה להיכנס לנמל.
- "כדי לקבל נתונים אלה, נחוץ תחילה לקרוא את השוקע בחרטום ובירכתיים ולחשב את השוקע הממוצע." (יעקב רוזנטל, שיעורים בבנין אניות, 1984)
- ”[...] היא בעלת שוקע של 29.5 רגל ומופעלת ע"י צוות של 70 איש בלבד.“ ("הצפה", 7 במאי 1968, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- מן ש־ק־ע, שָׁקַע.
- האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970; מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע"ג), 2013.
ערך בוויקיפדיה: שוקע |
|
- לשון המקרא ירד לתוך תווך כלשהו; נעלם מעל פני השטח.
- ”...וְאָבְלוּ כָּל יוֹשְׁבֵי בָהּ וְעָלְתָה כַיְאֹר כֻּלָּהּ וְשָׁקְעָה כִּיאֹר מִצְרָיִם.“ (עמוס ט, פסוק ה)
- ”חָבִית שֶׁשָּׁקְעָה לְתוֹךְ בּוֹר שֶׁל יַיִן וְנָגַע בּוֹ טְבוּל יוֹם, מִן הַשָּׂפָה וְלִפְנִים, חִבּוּר.“ (משנה, מסכת טבול יום – פרק ב, משנה ו)
- המטבע שקע אל מצולות האגם.
- (גרמי שמים) עבר במסלולו את קו האופק ולא נראה יותר.
- השמש שקעה זה מכבר ועוד מעט יחשיך לגמרי.
- כוכב צדק ישקע היום 5 מעלות צפונה מקו המלקה.
- בהשאלה: איבד מגדולתו.
- ”וְאָמַרְתָּ כָּכָה תִּשְׁקַע בָּבֶל וְלֹא־תָקוּם מִפְּנֵי הָרָעָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מֵבִיא עָלֶיהָ...“ (ירמיהו נא, פסוק סד)
- האימפריה הביזנטית שקעה במאה ה־15 לספירה.
שִׁקַּע גם שִׁקֵּעַ
[עריכה]
| ניתוח דקדוקי – פועל
|
| כתיב מלא |
שיקע
|
| שורש וגזרה |
שׁ־ק־ע
|
| בניין |
פִּעֵל
|
- הכניס גוף כולו או חלקו לתוך עומק.
- ”כֵּיצַד תּוֹלִין אוֹתוֹ, מְשַׁקְּעִין אֶת הַקּוֹרָה בָאָרֶץ וְהֵעֵץ יוֹצֵא מִמֶּנָּה, וּמַקִּיף שְׁתֵּי יָדָיו זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ וְתוֹלֶה אוֹתוֹ.“ (משנה, מסכת סנהדרין – פרק ו, משנה ד)}
- ”מִצְוַת הַנֶּחֱנָקִין, הָיוּ מְשַׁקְּעִין אוֹתוֹ בַזֶּבֶל עַד אַרְכּוּבוֹתָיו וְנוֹתְנִין סוּדָר קָשָׁה לְתוֹךְ הָרַכָּה וְכוֹרֵךְ עַל צָוָּארוֹ.“ (משנה, מסכת סנהדרין – פרק ז, משנה ג)
- "אִלּוּ הֶעֱבִירָנוּ בְּתוֹכוֹ בֶּחָרָבָה, וְלֹא שִׁקַּע צָרֵינוּ בְּתוֹכוֹ – דַּיֵּנוּ." (דיינו)
- לשון חז"ל צורת פיעל לפועל שָׁקַע המקראי במקרא קיים השקיע.
ערך בוויקיפדיה: שקע
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סימני שוקע