רעב

רָעָב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	רעב
הגייה*	ra'av
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ר־ע־ב
דרך תצורה	משקל קָטָל
נטיות	רְעַב־; כ׳ רְעָבוֹ

1. תחושה של צורך במזון, רצון עז לאכול דבר מה.

   • זכותו של כל אדם שלא לדעת רעב.

2. מחסור במצרכי מזון.

   • "וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם כִּי־כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ" (בראשית י"ב י)

3. בהשאלה: רצון עז לדבר חיוני כלשהו.

   • ניכר בו רעב למגע ולחום של אהבה.
   • "אמר רבי יוחנן אבר קטן יש לו לאדם מרעיבו שבע משביעו רעב" (סוכה נב ב)
   • "הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם אֲדֹנָי ה' וְהִשְׁלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ – לֹא־רָעָב לַלֶּחֶם, וְלֹא־צָמָא לַמַּיִם, כִּי אִם־לִשְׁמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה'" (עמוס ח יא)

צירופים

• גווע ברעב
• חרפת רעב
• מזה רעב
• שביתת רעב

מילים נרדפות

• כפן (1, 2)

ניגודים

• |שׂׂבַע (1)
• שָׂבָע (2)

תרגום

• אנגלית: hunger‏‏‏‏
• ערבית: جُوع‏‏‏‏ (הגייה: ג'וּע (1)
• רוסית: голод‏‏‏‏ (1)

ראו גם

• בצורת
• צָמָא

רָעֵב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	רעב
הגייה*	raev
חלק דיבר	שם־תואר
מין	זכר
שורש	ר־ע־ב
דרך תצורה	משקל קָטֵל
נטיות	ר׳ רְעֵבִים; נ׳ רְעֵבָה, נ"ר רְעֵבוֹת

1. חש רָעָב. רוצה לאכול דבר מה, למלא את קיבתו.

   • "אִם רָעֵב שׂנַאֲךָ הַאֲכִלֵהוּ לָחֶם וְאִם צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מָיִם" (משלי כה כא)

2. חש צורך עז לדבר חיוני כלשהו.

צירופים

• רעב ללחם

ניגודים

• שָׂבֵעַ

תרגום

• אנגלית: hungry‏‏‏‏
• ערבית: جَائِع‏‏‏‏ (הגייה: גָ'אאִע) (1)
• רוסית: голодный‏‏‏‏ (1)

ראו גם

• צָמֵא