מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
רעב
|
| הגייה* |
ra'av
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ר־ע־ב
|
| דרך תצורה |
משקל קָטָל
|
| נטיות |
רְעַב־; כ׳ רְעָבוֹ
|
- תחושה של צורך במזון, רצון עז לאכול דבר מה.
- זכותו של כל אדם שלא לדעת רעב.
- מחסור במצרכי מזון.
- "וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם כִּי־כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ" (בראשית י"ב י)
- בהשאלה: רצון עז לדבר חיוני כלשהו.
- ניכר בו רעב למגע ולחום של אהבה.
- "אמר רבי יוחנן אבר קטן יש לו לאדם מרעיבו שבע משביעו רעב" (סוכה נב ב)
- "הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם אֲדֹנָי ה' וְהִשְׁלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ – לֹא־רָעָב לַלֶּחֶם, וְלֹא־צָמָא לַמַּיִם, כִּי אִם־לִשְׁמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה'" (עמוס ח יא)
- 3: מצרית-קדומה - רְ-עְבְּ r-ꜣbb בהוראת לִכְמוֹהַּ,לרְצות.
מילים נרדפות[עריכה]
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
רעב
|
| הגייה* |
raev
|
| חלק דיבר |
תואר
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ר־ע־ב
|
| דרך תצורה |
משקל קָטֵל
|
| נטיות |
ר׳ רְעֵבִים; נ׳ רְעֵבָה, נ"ר רְעֵבוֹת
|
- חש רָעָב. רוצה לאכול דבר מה, למלא את קיבתו.
- "אִם רָעֵב שׂנַאֲךָ הַאֲכִלֵהוּ לָחֶם וְאִם צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מָיִם" (משלי כה כא)
- חש צורך עז לדבר חיוני כלשהו.
