מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
רעב |
| הגייה* |
ra'av |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
זכר |
| שורש |
ר־ע־ב |
| דרך תצורה |
משקל קָטָל |
| נטיות |
רְעַב־; כ' רְעָבוֹ |
- תחושה של צורך במזון, רצון עז לאכול דבר מה.
-
- זכותו של כל אדם שלא לדעת רעב.
- מחסור במצרכי מזון.
-
- "וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם כִּי־כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ" (בראשית י"ב י)
- בהשאלה; רצון עז לדבר חיוני כלשהו.
-
- ניכר בו רעב למגע ולחום של אהבה.
- "אמר רבי יוחנן אבר קטן יש לו לאדם מרעיבו שבע משביעו רעב" (סוכה נב ב)
- "הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם אֲדֹנָי ה' וְהִשְׁלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ – לֹא־רָעָב לַלֶּחֶם, וְלֹא־צָמָא לַמַּיִם, כִּי אִם־לִשְׁמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה'" (עמוס ח יא)
מילים נרדפות[עריכה]
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
רעב |
| הגייה* |
raev |
| חלק דיבר |
שם־תואר |
| מין |
זכר |
| שורש |
ר־ע־ב |
| דרך תצורה |
משקל קָטֵל |
| נטיות |
ר' רְעֵבִים; נ' רְעֵבָה, נ"ר רְעֵבוֹת |
- חש רָעָב. רוצה לאכול דבר מה, למלא את קיבתו.
-
- "אִם רָעֵב שׂנַאֲךָ הַאֲכִלֵהוּ לָחֶם וְאִם צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מָיִם" (משלי כה כא)
- חש צורך עז לדבר חיוני כלשהו.
