מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | חמש |
| הגייה* | khamesh |
| חלק דיבר | שם-המספר |
| מין | נקבה |
| שורש | ח־מ־שׁ א |
| דרך תצורה | משקל קָטֵל |
| נטיות | ז׳ חֲמִשָּׁה, חֲמֵשֶׁת־; חֲמֵשׁ־ |
התפתחות הספרה.
- לשון המקרא המספר העוקב לארבע.
- ”כִּי־זֶה שְׁנָתַיִם הָרָעָב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ; וְעוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים אֲשֶׁר אֵין־חָרִישׁ וְקָצִיר.“ (בראשית מה, פסוק ו)
- ”וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים – בָּקָר שְׁנַיִם, אֵילִם חֲמִשָּׁה, עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה, כְּבָשִׂים בְּנֵי־שָׁנָה חֲמִשָּׁה; זֶה קָרְבַּן נַחְשׁוֹן בֶּן־עַמִּינָדָב.“ (במדבר ז, פסוק יז)
- ”וְעַכְבְּרֵי הַזָּהָב מִסְפַּר כָּל-עָרֵי פְלִשְׁתִּים לַחֲמֵשֶׁת הַסְּרָנִים מֵעִיר מִבְצָר...“ (שמואל א׳ ו, פסוק יח)
- ”יְהוֹשָׁפָט בֶּן־שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה בְּמָלְכוֹ, וְעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם; וְשֵׁם אִמּוֹ עֲזוּבָה בַּת־שִׁלְחִי.“ (מלכים א׳ כב, פסוק מב)
- ”וְאֵלַמּוֹת סָבִיב סָבִיב; אֹרֶךְ חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים אַמָּה, וְרֹחַב חָמֵשׁ אַמּוֹת.“ (יחזקאל מ, פסוק ל)
- ”וַיְהִי מִקְנֵהוּ שִׁבְעַת אַלְפֵי־צֹאן וּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי גְמַלִּים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת צֶמֶד־בָּקָר וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת אֲתוֹנוֹת...“ (איוב א, פסוק ג)
- ”הַיּוֹצֵר, מוֹכֵר חָמֵשׁ כַּדֵּי שֶׁמֶן וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה כַּדֵּי יַיִן, שֶׁכֵּן דַּרְכּוֹ לְהָבִיא מִן הַהֶפְקֵר.“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ה, משנה ז)
- המילה משותפת למספר לשונות שמיות. כגון; אכדית, ḫamiš; ארמית, ܚܲܡܸܫ (חֲמֵשׁ); ערבית, خَمْسَة (חַ'מְסָה); געז, ḫäms) ኀምስ).
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | חומש |
| הגייה* | khomesh |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ח־מ־שׁ ב |
| דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
| נטיות | |
- לשון המקרא [לא בשימוש] הבטן; החלק הקדמי בגוף בעלי החיים, מתחת לחזה, המכיל את הקרביים.
- ”וַעֲמָשָׂא לֹא־נִשְׁמַר בַּחֶרֶב אֲשֶׁר בְּיַד־יוֹאָב, וַיַּכֵּהוּ בָהּ אֶל־הַחֹמֶשׁ; וַיִּשְׁפֹּךְ מֵעָיו אַרְצָה, וְלֹא־שָׁנָה לוֹ וַיָּמֹת...“ (שמואל ב׳ כ, פסוק י)
- לשון חז"ל (יש לשכתב פירוש זה):
סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. בקצרה: חומש כבצירוף "תכנית חומש" להלן.
- תרגום המלך ג'יימס מתרגם את המילה כ"fifth rib",[2] כי סברו בעבר שהמילה נגזרת מן חמש (5) אך הבנה זו נחשבת היום כשגויה.[3]
- קבע את החלק החמשי, לקח חמשית.
- זיֵּן, סיפק כלי זין.
- חידוש לפי חמוש המקראי, ראו שם.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | חימש |
| הגייה* | khimesh |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ח־מ־שׁ א |
| דרך תצורה | משקל קִטֵּל |
| נטיות | ר׳ חִמֵּשִׁים; חִמֵּשׁ־, ר׳ חִמֵּשֵׁי־; נ׳ חִמֵּשָׁה, נ"ר חִמֵּשׁוֹת; נ׳ חִמֵּשָׁת־, נ"ר חִמֵּשׁוֹת־; כ׳ חִמֵּשִׁי, חִמֵּשְׁךָ |
- בן הדור החמישי, כלומר: בנו של הנין.
- מחידושי חיים נחמן ביאליק. על משקל שִׁלֵּשׁ ורִבֵּעַ המקראיים. יש שפירשו ש"ריבע" המקראי הוראתו בן הדור הרביעי לבן, שהוא בן הדור החמישי לאב.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | חומש |
| הגייה* | khumash |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ח־מ־שׁ א |
| דרך תצורה | משקל קֻטָּל |
| נטיות | ר׳ חֻמָּשִׁים, חֻמְשֵׁי־ |
- אחד מחמשת ספרי התורה: בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, ודברים.
- "חֲמִּשָּׁה מִי יוֹדֵעַ? חֲמִּשָּׁה אֲנִי יוֹדֵעַ: חֲמִשָׁה חֻמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַים וּבָאָרֶץ." (אחד מי יודע)
- ביוונית, ומשם לשאר שפות אירופה, נקראת התורה pentáteukhos) πεντάτευχος), הלחם בסיסים של pénte) πέντε) – חָמֵשׁ, וכן teûkhos) τεῦχος) – סֵפֶר.
ערך בוויקיפדיה: 5 (מספר)