שבעה

שִׁבְעָה

תקופה בת שבוע ימים בה קרובים מדרגה ראשונה נוהגים מנהגי אבלות על הנפטר.
- אדם יושב שבעה על אחד משבעה קרוביו: אב, אם, אח, אחות, בן, בת, ובן הזוג.
- אדם היושב שבעה נקרא אונן.

קיצור של הצירוף שבעה ימים – משך תקופת השבעה; דבר אחר, על־שום שבעת מיני הקרובים עליהם חלה השבעה.

(יש לשכתב פירוש זה):שובע מלאות במזון עד שאין בו רצון וצורך
- ”וַאֲכַלְתֶּם חֵלֶב לְשָׂבְעָה וּשְׁתִיתֶם דָּם לְשִׁכָּרוֹן מִזִּבְחִי אֲשֶׁר זָבַחְתִּי לָכֶם“ (יחזקאל לט, פסוק יט)
- ”וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ לֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה“ (ישעיהו נו, פסוק יא)
- ”וַתִּזְנִי אֶל בְּנֵי אַשּׁוּר מִבִּלְתִּי שָׂבְעָתֵךְ וַתִּזְנִים וְגַם לֹא שָׂבָעַתְּ“ (יחזקאל טז, פסוק כח)
- ”עֲו‍ֹן סְדֹם אֲחוֹתֵךְ גָּאוֹן שִׂבְעַת לֶחֶם וְשַׁלְוַת הַשְׁקֵט הָיָה לָהּ וְלִבְנוֹתֶיהָ וְיַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה.“ (יחזקאל טז, פסוק מט)