קטגוריה:קום (שורש)
השורש ק־ו־ם הוא שורש מגזרת נע"ו/י.
| ניתוח דקדוקי לשורש | |
|---|---|
| משמעות עיקרית | לעמוד. להתייצב. לא לסגת. להיות נוכח. |
| גזרה | |
| הופיע לראשונה בלשון | במקרא |
נטיות הפעלים
[עריכה]| ק־ו־ם | עבר | הווה/בינוני | עתיד | ציווי | שם הפועל |
| קַל | קָם | קָם | יָקוּם | קוּם | לָקוּם |
| נִפְעַל | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- |
| הִפְעִיל | הֵקִים | מֵקִים | יָקִים | הָקֵם | לְהָקִים |
| הֻפְעַל | הוּקַם | מוּקָם | יוּקַם | -אין- | -אין- |
| פִּעֵל | קוֹמֵם קִיֵּם |
מְקוֹמֵם מְקַיֵּם |
יְקוֹמֵם יְקַיֵּם |
קוֹמֵם קַיֵּם |
לְקוֹמֵם לְקַיֵּם |
| פֻּעַל | קוֹמַם קֻיַּם |
מְקוֹמָם מְקֻיַּם |
יְקוֹמַם יְקֻיַּם |
-אין- | -אין- |
| הִתְפַּעֵל | הִתְקוֹמֵם הִתְקַיֵּם |
מִתְקוֹמֵם מִתְקַיֵּם |
יִתְקוֹמֵם יִתְקַיֵּם |
הִתְקוֹמֵם הִתְקַיֵּם |
לְהִתְקוֹמֵם לְהִתְקַיֵּם |