מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
בא ברוב כוח למלאות רצונו.
- בא בהתקפה. בכוחו כפה את עצמו על אדם לעשות לו רעה.
- ”ולהתנפל עלינו ולקחת אותנו לעבדים “ (בראשית מג, פסוק יח)
- המחבל מוג הלב נהג התנפל על האשה מאחור וניסה לדוקרה.
- מה אתה מתנפל ככה פתאום?! אפשר לבקש יפה.
- תפס ואחז באחר ברוב תשוקתו.
- לבחור שנשא בתולה שהיא הוגנת לו הוא הגון לה והיא מתנפלת עליו והוא מתנפל עליה אבות דרבי נתן פרק כג
- מיד כשירד מהמטוס התנפלו עליו בחיבוקים ונשיקות.
- השכיב את עצמו על הארץ בהתרפסות.
- ”ואתנפל לפני ה“ (דברים ט, פסוק יח) .
- ”וּכְהִתְפַּלֵּל עֶזְרָא וּכְהִתְוַדֹּתוֹ בֹּכֶה וּמִתְנַפֵּל לִפְנֵי בֵּית הָאֱלֹהִים “ (עזרא י, פסוק א)
- כיון שהכיר אותו קרע בגדיו ותלש בשערו, והיה צועק ובוכה ומתנפל לפני רגליו, אמר לו אדוני מורי מחול לי מסכת כלה פרק א הלכה כא}}
השורש נפל |
השורש נ־פ־ל הוא שורש מגזרת חפ"נ.
נ־פ־ל |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
נָפַל |
נוֹפֵל
(ב׳ פעוּל: נָפוּל) |
יִפֹּל |
פֹּל |
לִנְפֹּל או לִפֹּל |
נִפְעַל |
נִפַּל |
נִפָּל |
יִנָּפֵל |
הִנָּפֵל |
לְהִנָּפֵל |
הִפְעִיל |
הִפִּיל |
מַפִּיל |
יַפִּיל |
הַפֵּל |
לְהַפִּיל |
הֻפְעַל |
הֻפַּל |
מֻפָּל |
יֻפַּל |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
|
|
|
|
|
פֻּעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִתְנַפֵּל |
מִתְנַפֵּל |
יִתְנַפֵּל |
הִתְנַפֵּל |
לְהִתְנַפֵּל |
- "גזרת פ"נ: הבלעת הנו"ן או קיומה", אתר האקדמיה-
|
|