מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צינה
הגייה * tsina
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש צ־נ־ן
דרך תצורה משקל קִטְלָה
נטיות ר': צִנּוֹת או צִנִּים, נ"י: צִנַּת־
טמפרטורה נמוכה .
”כְּצִנַּת ־שֶׁלֶג בְּיוֹם קָצִיר; צִיר נֶאֱמָן לְשֹׁלְחָיו, וְנֶפֶשׁ אֲדֹנָיו יָשִׁיב.“ (משלי כה , פסוק יג ) ”אִם הָיָה כֹהֵן גָּדוֹל זָקֵן אוֹ אִסְטְנִיס, מְחַמְּמִין לוֹ חַמִּין וּמַטִּילִין לְתוֹךְ הַצּוֹנֵן, כְּדֵי שֶׁתָּפוּג צִנָּתָן .“ (משנה, מסכת יומא – פרק ג, משנה ה ) ”נָטֹף נָטְפָה הַדִּמְעָה – וַיִּפֹּל קַו-אוֹר / וַיַּכֶּנָּה, / צִנָּה הִכְּתָה לְבָבִי: עוֹד אַחַת מְעַט –/ וְדִמְעָתִי אֵינֶנָּה.“ (נָטֹף נָטְפָה הַדִּמְעָה חיים נחמן ביאליק , בפרויקט בן יהודה ) ”בִּבְדִידוּת קוֹרֶנֶת נָם חֶרְמוֹן הַסַבָּא / וְצִנָּה נוֹשֶׁבֶת מִפִּסְגַּת הַצְּחוֹר.“ (כִּנֶּרֶת רחל המשוררת , בפרויקט בן יהודה ) אנגלית: chill
יידיש: קעלט
ערבית: برد (תעתיק: בַרְד)
רוסית: холод (תעתיק: xólod)
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צינה
הגייה * tsina
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש צ־נ־ן
דרך תצורה משקל קִטְלָה
נטיות ר': צִנּוֹת, נ"י: צִנַּת־, נ"ר: צִנּוֹת־
סִירָה קְטַנָּה שקלועה כטנא .
”נִשְׁבַּע אֲדֹנָי יְהוִה בְּקָדְשׁוֹ, כִּי הִנֵּה יָמִים בָּאִים עֲלֵיכֶם; וְנִשָּׂא אֶתְכֶם בְּצִנּוֹת , וְאַחֲרִיתְכֶן בְּסִירוֹת דּוּגָה.“ (עמוס ד , פסוק ב ) ”אז ישב רב החובל ואחוזת מלחיו בצנה וישימו אל האניה האמעריקאנית פניהם לדעת מה נעשה בה.“ ("היום " , 26 בפברואר 1886, באתר עיתונות יהודית היסטורית ארמית: 'צניא' (ṣnˀ ). תרגום יונתן הארמי מתרגם את הצירוף מספר עמוס ד',ב': "סירות דוגה" בצירוף: "דגוגית של ציידין", וכנראה הכוונה לסל קלוע בו החזיקו את שלל הדגים שניצודו. לעיני רש"י עמד נוסח תרגום יונתן בו נכתב "בדוגית של ציידין" והוא פירש דוגית/סירה ככלי שיט קטן. פירושו נתקבל, ובשל ההקבלה בפסוק בין "צינות" ל"סירות" יש המפרשים "צינה" כסירה, אף שהדבר אינו ודאי כלל ועיקר.[ 1] צַ נָּא מהווה גרסה יהודית-ארמית לתיבה העברית למהדרין:טֶ נֵא שהוראתו: סַל קָלוּעַ [ 2] צַ נָּא←טֶ נֵא). מצודות ציון על עמוס ד ב: "בצנות" - צנה הוא המגן כמו צנה וסוחרה (תהלים צא) ור"ל אניות בדמות צנות.
רש"י על עמוס ד ב: "ונשא אתכם בצנות" - ויטלון יתכון עממיא על תריסהון. (תרגום: ויטלו אתכם גויים על מגיניהם).
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צינה
הגייה * tsina
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש צ־נ־ן
דרך תצורה משקל קִטְלָה
נטיות ר׳ צִנּוֹת; צִנַּת־, צִנּוֹת־
לשון המקרא ”וּבָאוּ עָלַיִךְ הֹצֶן רֶכֶב וְגַלְגַּל וּבִקְהַל עַמִּים צִנָּה וּמָגֵן וְקוֹבַע יָשִׂימוּ עָלַיִךְ סָבִיב...“ (יחזקאל כג , פסוק כד ) ”וחץ [וְעֵץ] חֲנִיתוֹ כִּמְנוֹר אֹרְגִים וְלַהֶבֶת חֲנִיתוֹ שֵׁשׁ מֵאוֹת שְׁקָלִים בַּרְזֶל וְנֹשֵׂא הַצִּנָּה הֹלֵךְ לְפָנָיו.“ (שמואל א׳ יז , פסוק ז ) ”בְּנֵי יְהוּדָה, נֹשְׂאֵי צִנָּה וָרֹמַח--שֵׁשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת, חֲלוּצֵי צָבָא“ (דברי הימים א׳ יב , פסוק כה ) לשון המקרא ”בְּנוֹתַיִךְ בַּשָּׂדֶה בַּחֶרֶב יַהֲרֹג וְנָתַן עָלַיִךְ דָּיֵק וְשָׁפַךְ עָלַיִךְ סֹלְלָה וְהֵקִים עָלַיִךְ צִנָּה “ (יחזקאל כו , פסוק ח ) "וְכַצִּנָּה רְצוֹנְךָ תַּעְטְרֵנִי/ הֲקִימֵנִי לְשַׁחֵר אֶת דְּבִירְךָ/ וְאֶת שִׁמְךָ לְבָרֵךְ עוֹרֲרֵנִי" מתוך: "רְשִׁיּוֹת", בית ל' [דרושה הבהרה] רבי יהודה הלוי עברית חדשה באקדחים חצי אוטומטיים, צנה היא החלק שנע לאחור ולפנים על גבי הגוף. לרוב מכיל את הקנה, אחראי להזנת כדורים מהמחסנית ופליטת התרמיל לאחר הירי. מקביל לערבית בהגיית צאנה (صَانَ) בהוראת: לשמור, להגן, לכבד.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צינה
הגייה * tsina
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש צ־נ־ן
דרך תצורה משקל קִטְלָה
נטיות ר׳ צִנּוֹת או צִנִּים; נ"י צִנַּת־
לשון המקרא ”צִנִּים פַּחִים בְּדֶרֶךְ עִקֵּשׁ שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִרְחַק מֵהֶם.“ (משלי כב , פסוק ה ) לשון חז"ל אולי צורת היחיד של צֵן (משלי כב ה), הקיים רק בריבוי. רש"י על משלי כב ה: "צנים פחים" - כמו (במדבר לג) לצנינים בצדיכם ובאו עליך הוצן (יחזקאל כ"ג) ל' גדודים ולסטים צנים פחים הם טמונים בדרכי המעקש דרכיו כלומר יסורים מוכנים לו.
מצודת דוד על משלי כב ה: "צנים פחים" - קוצים ופחים יקושים נמצאים בדרך עקש, ר"ל המעקם דרכיו יתייסר בקוצים וילכד בפח; אבל השומר נפשו וסר מדרך העקש, הנה ירחק מצנים ופחים ולא עליו יהיו.\
מצודת ציון על משלי כב ה: "צנים" - קוצים, כמו (במדבר לג): "ולצנינים בצדיכם". [ עריכה ]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צונה, צאנה
הגייה * tsone
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
צאנה כבשים לשון המקרא ”צֹנֶה וַאֲלָפִים כֻּלָּם וְגַם בַּהֲמוֹת שָׂדָי“ (תהילים ח , פסוק ח ) ”בְּנוּ לָכֶם עָרִים לְטַפְּכֶם, וּגְדֵרֹת לְצֹנַאֲכֶם ; וְהַיֹּצֵא מִפִּיכֶם תַּעֲשׂוּ“ (במדבר לב , פסוק כד )
