מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | מגן |
| הגייה* | magen |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ג־נ־ן א, גזרת ע"ע |
| דרך תצורה | משקל מַקְטֵל |
| נטיות | ר׳ מָגִנִּים; מָגֵן־, ר׳ מָגִנֵּי־ |
מגנים רומיים בשימוש הצבא
מגן רומי בשימוש גלדיאטורים
- לוח עבה הנאחז ביד ומיועד לבלום התקפות אויב.
- ”אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ עַם נוֹשַׁע בַּיהֹוָה מָגֵן עֶזְרֶךָ וַאֲשֶׁר-חֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ וְיִכָּחֲשׁוּ אֹיְבֶיךָ לָךְ וְאַתָּה עַל-בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ.“ (דברים לג, פסוק כט)
- ”לָכֵן כֹּה-אָמַר יְהוָה אֶל-מֶלֶךְ אַשּׁוּר לֹא יָבוֹא אֶל-הָעִיר הַזֹּאת וְלֹא-יוֹרֶה שָׁם חֵץ וְלֹא-יְקַדְּמֶנָּה מָגֵן וְלֹא-יִשְׁפֹּךְ עָלֶיהָ סֹלְלָה.“ (ישעיהו לז, פסוק לג)
- ”פָּרַס וְלוּד וּפוּט הָיוּ בְחֵילֵךְ אַנְשֵׁי מִלְחַמְתֵּךְ מָגֵן וְכוֹבַע תִּלּוּ-בָךְ הֵמָּה נָתְנוּ הֲדָרֵךְ.“ (יחזקאל כז, פסוק י)
- ”יִשְׂרָאֵל בְּטַח בַּיהוָה; עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא.“ (תהלים קטו, פסוק ט)
- ”...וְחֶצְיָם מַחֲזִיקִים וְהָרְמָחִים הַמָּגִנִּים וְהַקְּשָׁתוֹת וְהַשִּׁרְיֹנִים וְהַשָּׁרִים אַחֲרֵי כָּל-בֵּית יְהוּדָה.“ (נחמיה ד, פסוק י)
- גזור מהפועל הגן.
- קיימות מקבילות בשפות שמיות נוספות - פיניקית: 𐤌𐤂𐤍 (מגן), סורית: ܡܲܓ݇ܢܵܐ (מְגַנָּא) ערבית: مِجَنّ (מִגַ'ןּ).
- कवच (תעתיק: kavac)
- θυρεός (תעתיק: thyreós)
- ढाल (תעתיק: ḍhāla)
- ספרדית: escudo
- ערבית: مجن (תעתיק: מִגַ'ןּ)
- ترس (תעתיק: תֻרֶס)
- درع (תעתיק: דִרְע)
- مجن (תעתיק: מִגַ'ן)
- เขน (תעתיק: kěen)
 ערך בוויקיפדיה: מגן |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מגנים |
| השורש גנן א |
|
השורש ג־נ־ן א הוא שורש מגזרת הכפולים.
| ג־נ־ן |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
גַּן |
גַּן |
יָגֹן |
גֹּן |
לָגֹן |
| נִפְעַל |
-אַיִן- |
-אַיִן- |
-אַיִן- |
-אַיִן- |
-אַיִן- |
| הִפְעִיל |
הֵגֵן |
מֵגֵן |
יָגֵן |
הָגֵן |
לְהָגֵן |
| הֻפְעַל |
הוּגָן |
מוּגָן |
יוּגָן |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
גּוֹנֵן |
מְגוֹנֵן |
יְגוֹנֵן |
גּוֹנֵן |
לְגוֹנֵן |
| פֻּעַל |
גּוֹנַן |
מְגוֹנַן |
יְגוֹנַן |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִתְגּוֹנֵן |
מִתְגּוֹנֵן |
יִתְגּוֹנֵן |
הִתְגּוֹנֵן |
לְהִתְגּוֹנֵן |
|
|
- לשון המקרא מסר, נתן.
- ”וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ וַיִּתֶּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל“ (בראשית יד, פסוק כ)
- ”אֵיךְ אֶתֶּנְךָ אֶפְרַיִם אֲמַגֶּנְךָ יִשְׂרָאֵל אֵיךְ אֶתֶּנְךָ כְאַדְמָה אֲשִׂימְךָ כִּצְבֹאיִם נֶהְפַּךְ עָלַי לִבִּי יַחַד נִכְמְרוּ נִחוּמָי“ (הושע יא, פסוק ח)
- ”תִּתֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת חֵן עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת תְּמַגְּנֶךָּ“ (משלי ד, פסוק ט)
- מילה מקראית. יש קושרים לשורש ה־ג־ן בהיפוך משמעות.
- יש מקבילות בשפות שמיות אחרות: פיניקית: 𐤌𐤂𐤍 (מגן), אוגריתית: 𐎎𐎂𐎐 (מגן), שניהם בהוראת: נתן, העניק. ערבית: نَجَمَ (נַגַ'מַ) - שילם. [1] השוו גם אכדית: magannu - מתנה.
- ↑ מ"צ קדרי, מילון העברית המקראית עמ' 579.
| ניתוח דקדוקי – פועל |
| כתיב מלא | מיגן |
| שורש וגזרה | מ־ג־ן |
| בניין | פִּעֵל |
- עברית חדשה הניח הגנה
- הקפדנו למגן את כלי הרכב לפני הכניסה לשטח
שורש מ־ג־ן תנייני מן ג־נ־ן מן מָגֵן.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | מגן |
| הגייה* | magan |
| חלק דיבר | תואר־הפועל |
| מין | |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
- לשון חז"ל [ארמית] חינם, ללא תשלום.
- לשון חז"ל [ארמית] בהשאלה מן (1): ללא סיבה, ללא תועלת.
- {{צט/בבלי|אסיא דמגן - מגן הוא דשוי [1]
- "הַאֶפְשַׁר דִי לְמַגָן אִיוֹב דָחֵל קֳדָם יְיָ" (תרגום איוב א,ט)
- ↑ ע"פ כ"י המבורג 165. בדפוסים: "אסיא דמגן במגן - מגן שוה".
- ↑ CAL