חם

יש להוסיף לדף זה את הערך: (פועל) חַם (פועל).

חֹם

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חום
הגייה*	khom
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ח־מ־ם
דרך תצורה	משקל קֹטֶל
נטיות	חֹם־; כ׳ חֻמּוֹ

1. [פיזיקה] מעבר אנרגיה בין שתי מערכות אשר אינן נמצאות בשיווי משקל תרמי הדדי.
2. תכונה של סביבה או של גוף אשר ביטויה הכמותי הוא הטמפרטורה, מה שחשים כטמפרטורה גבוהה.

   • ”עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ“ (בראשית ח, פסוק כב)

3. עממי כינוי לעליית הטמפרטורה של הגוף בעת מחלה.

צירופים

• גל חום
• חום אידוי
• חום בערה
• חום המראה
• חום היתוך
• חום כמוס
• חום סגולי
• כחום היום
• מכת חום
• מפזר חום
• קיבול חום
• קיבל חום

נגזרות

• מדחום

מילים נרדפות

• קדחת (3)
• חמימות

ניגודים

• קור (2)
• צינה (2)

תרגום

• אנגלית: heat‏‏‏‏, warmth‏‏‏‏ (2); fever‏‏‏‏ (3)
• ערבית: حرارة‏‏‏‏, سخونة‏‏‏‏
• רוסית: жара‏‏‏‏, жар‏‏‏‏

ראו גם

• אנפרא אדום
• אנתלפיה
• אפקט החממה
• התיבשות
• להט
• קרינה

השורש חמם

השורש ח־מ־ם נוטה בבניינים הכבדים ע"ד גזרת השלמים, וביתר הבניינים נוטה ע"ד גזרת הכפולים. נטיות הפעלים ח־מ־ם עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל חַם חַם יָחֹם חֹם לָחֹם נִפְעַל נֵחַם נֵחָם יֵחַם הֵחַם לְהֵחַם הִפְעִיל הֵחֵם מֵחֵם יָחֵם הָחֵם לְהָחֵם הֻפְעַל הוּחַם מוּחָם יוּחַם -אין- -אין- פִּעֵל חִמֵּם מְחַמֵּם יְחַמֵּם חַמֵּם לְחַמֵּם פֻּעַל חֻמַּם מְחֻמָּם יְחֻמַּם -אין- -אין- הִתְפַּעֵל הִתְחַמֵּם מִתְחַמֵּם יִתְחַמֵּם הִתְחַמֵּם לְהִתְחַמֵּם

חַם

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חם
הגייה*	kham
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ח־מ־ם
דרך תצורה	משקל קָטֵל
נטיות	ר׳ חַמִּים; נ׳ חַמָּה, נ"ר חַמּוֹת

1. שפולט חום, שנותן תחושה של טמפרטורה גבוהה.

   • ”וַיִּלְקְטוּ אֹתוֹ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר אִישׁ כְּפִי אָכְלוֹ וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמָס“ (שמות טז, פסוק כא)
   • ”זֶה לַחְמֵנוּ חָם הִצְטַיַּדְנוּ אֹתוֹ מִבָּתֵּינוּ בְּיוֹם צֵאתֵנוּ לָלֶכֶת אֲלֵיכֶם.“ (יהושע ט, פסוק יב)

צירופים

• דם חם
• נתפס על חם
• הכה בברזל בעודו חם
• חם אש
• חם מהתנור
• חם מזג
• יחס חם

נגזרות

• חמה
• חמין

ניגודים

• צונן
• קר

תרגום

• אנגלית: hot‏‏‏‏
• צ׳כית: horký‏‏‏‏

ראו גם

• חמים
• לוהט
• רותח

השורש חמם

השורש ח־מ־ם נוטה בבניינים הכבדים ע"ד גזרת השלמים, וביתר הבניינים נוטה ע"ד גזרת הכפולים. נטיות הפעלים ח־מ־ם עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל חַם חַם יָחֹם חֹם לָחֹם נִפְעַל נֵחַם נֵחָם יֵחַם הֵחַם לְהֵחַם הִפְעִיל הֵחֵם מֵחֵם יָחֵם הָחֵם לְהָחֵם הֻפְעַל הוּחַם מוּחָם יוּחַם -אין- -אין- פִּעֵל חִמֵּם מְחַמֵּם יְחַמֵּם חַמֵּם לְחַמֵּם פֻּעַל חֻמַּם מְחֻמָּם יְחֻמַּם -אין- -אין- הִתְפַּעֵל הִתְחַמֵּם מִתְחַמֵּם יִתְחַמֵּם הִתְחַמֵּם לְהִתְחַמֵּם

חָם א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חם
הגייה*	kham
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	משקל קָל
נטיות	ר׳ חָמִים; חֲמִי־, חָמִי, חָמִיךָ, חֲמִיהם, ר׳ חָמָי, חָמֶיךָ, חֳמֶיהֶם; נ׳ חָמוֹת, נ"ר חֲמָיוֹת; נ׳ חֲמוֹת־, חֲמוֹתְךָ, נ"ר חַמְיוֹת־, חַמְיוֹתֶיךָ

1. לשון המקרא אבי־הבעל ביחס לאשתו, להבדיל מחותן.

   • ”וַיֻּגַּד לְתָמָר לֵאמֹר הִנֵּה חָמִיךְ עֹלֶה תִמְנָתָה לָגֹז צֹאנוֹ.“ (בראשית לח, פסוק כה)
   • ”וְכַלָּתוֹ אֵשֶׁת פִּינְחָס הָרָה לָלַת וַתִּשְׁמַע אֶת הַשְּׁמֻעָה אֶל הִלָּקַח אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וּמֵת חָמִיהָ וְאִישָׁהּ “ (שמואל א׳ ד, פסוק יט)

2. לשון חז"ל אבי זה שנשואים לו, בין איש ובין אישה.

   • ”הַהוֹלֵךְ לִשְׁחֹט אֶת פִּסְחוֹ, וְלָמוּל אֶת בְּנוֹ, וְלֶאֱכֹל סְעוּדַת אֵרוּסִין בְּבֵית חָמִיו וְנִזְכַּר שֶׁיֶּשׁ לוֹ חָמֵץ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, אִם יָכֹל לַחֲזֹר וּלְבַעֵר וְלַחֲזֹר לְמִצְוָתוֹ, יַחֲזֹר וִיבַעֵר.“ (משנה, מסכת פסחים – פרק ד, משנה ז)
   • ”הָאוֹכֵל אֵצֶל חָמִיו בִּיהוּדָה שֶׁלֹּא בְעֵדִים, אֵינוֹ יָכֹל לִטְעֹן טַעֲנַת בְּתוּלִים, מִפְּנֵי שֶׁמִּתְיַחֵד עִמָּהּ.“ (משנה, מסכת כתובות – פרק א, משנה ה)

גיזרון

• המילה משותפת לכמה לשונות שמיות, למשל: ארמית "חמא", ערבית حَم (חָם).
• על־אף שמקובל כיום להשתמש גם במילה חותן לתיאור קשר זה, החותן הוא אביה של האשה ביחס לבעלהּ. בלשון המקרא נעשית הפרדה בין חותן וחותנת לחם וחמות, בהתאמה.
  בלשון חז"ל, ככל הנראה בהשפעה ארמית, לא היתה הפרדה בין שני זוגות המונחים הללו. לשון המקרא היא החריגה בהקשר זה, כיוון שברוב השפות אין הפרדה בין צמדי המושגים הללו.

מילים נרדפות

• חותן

תרגום

• אנגלית: father in law‏‏‏‏

ראו גם

• חמות

חָם ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חם
הגייה*	kham
חלק דיבר	שם־עצם פרטי
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות

1. לשון המקרא אחד מבני נח.

   • ”וַיְהִי נֹחַ בֶּן חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וַיּוֹלֶד נֹחַ אֶת שֵׁם אֶת חָם וְאֶת יָפֶת.“ (בראשית ה, פסוק לב)

2. לשון המקרא מצריִם.

   • ”שָׂמוּ בָם דִּבְרֵי אֹתוֹתָיו וּמֹפְתִים בְּאֶרֶץ חָם.“ (תהלים קה, פסוק כז)

גזרון

• מקביל לאל המערב-שמי חַמו Ḥammu. במצרית תיבת חֶם ḥm שימשה ככינוי בהוראת התגלמות רוחו של פרעה . "קֶם" kaːm, בהוראת שחור מושאלת לקופטית ממנה נגזר קֶמְ ⲕⲏⲙⲉ בהוראת ארץ מצרים . מופיע בכתובת הירוגליף : 𐤊

נגזרות

• חמן (1)

תרגום

• אנגלית: Ham‏‏‏‏