סירה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סִירָה א[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סירה
הגייה* sira
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ס־ו־ר
דרך תצורה משקל קְטִילָה
נטיות ר׳ סִירוֹת; סִירַת־, ר׳ סִירוֹת־
סירת משוטים
  1. לשון ימי הביניים (ימאות) כלי שיט קטן, אטים למים וללא סיפון, המשמש לתובלה, לדיג, לפנאי ולספורט באגמים, בנהרות ובקרבת החופים.
    • ”אז גמרתי אמר לנטוש את הסירה... ובטרם נטשנו את הסירה נתתי לכל איש כוס יי"ש לשתות [...].“ ("הכרמל", 13 במרץ 1863, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
    • "השיק הדייג סירתו אל המים, לעבר הים העמוק...". (בנימין אביגל / מרים אביגל, "בת הדייג")
    • תקנות הספנות הממשלתיות מגדירות סירה ככלי שיט קטן שאינו מפרשית או אופנוע ים ואשר אורכו המרבי לא עולה על 7 מטרים.[1]

גיזרון[עריכה]

  • לפי הבנת המילה סירות (ביחיד "סיר" ולא "סירה") בפסוק ”הִנֵּה יָמִים בָּאִים עֲלֵיכֶם וְנִשָּׂא אֶתְכֶם בְּצִנּוֹת, וְאַחֲרִיתְכֶן בְּסִירוֹת דּוּגָה“ (עמוס ד, פסוק ב). בתרגום יונתן לעמוס ד ב: "בדגוגית ציידין", וכנראה המדובר בסל קלוע בו אספו את שלל הדגים שניצודו. לעיני רש"י היה נוסח תרגום יונתן שבו נכתב "בדוגית ציידין" ולא "בדגוגית ציידין", ועל כן פירש "סירה קטנה", ופירושו זה הוא שנתקבל.[2] וראו גם הגיזרון של צינה.

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • רש"י על "ואחריתכן בסירות דוגה" (עמוס ד ב): ובנתיכון בדוגית ציידין, היא ספינה קטנה של ציידי דגים, ולפי שקטנה היא קורא לה סיר, וקורא לה בלשון משנה דוגית.
  • רש"י על "ואחריתכן בסירות דוגה" (בבא בתרא עג א): בספינות קטנות כקדרות הקרויות דוגה.
  • מצודת ציון על "בסירות" (עמוס ד ב): מלשון סיר והוא כעין קדרה כמו סיר הבשר.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

  • לשון ההשכלה והתחייה: אניה, אניה קטנה [3]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: boat‏‏‏‏
  • צרפתית: canot‏, bateau‏‏‏‏
  • גרמנית: Boot‏‏‏‏
  • ערבית: قارب‏‏‏‏
  • לטינית: ratis‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: סירה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סירות

סימוכין[עריכה]

  1. "הגדרות סוגי כלי שיט קטנים בישראל", אתר רשות הספנות והנמלים, 14 באפריל 2013.
  2. אילון גלעד, מה הקשר בין סִיר לסִירָה?, באתר הארץ, 27 במרץ 2019
  3. מילון מונחים ימיים היסטוריים בתוך: "שפת הים" - ים וספנות בעיתוני ההשכלה והתחייה, 1918-1788.

סִירָה ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סירה
הגייה* sira
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ סִירִים וגם סִירוֹת
סירה קוצנית
  1. שם צמח קוצני במקרא. ככל הנראה הוא צמח הסירה הקוצנית, השכיח מאוד בארץ ישראל.
    • ”לָכֵן הִנְנִי שָׂךְ אֶת דַּרְכֵּךְ בַּסִּירִים, וְגָדַרְתִּי אֶת גְּדֵרָהּ וּנְתִיבוֹתֶיהָ לֹא תִמְצָא“ (הושע ב, פסוק ח)
    • ”כִּי כְקוֹל הַסִּירִים תַּחַת הַסִּיר כֵּן שְׂחֹק הַכְּסִיל וְגַם זֶה הָבֶל“ (קהלת ז, פסוק ו)
    • הפוקק את החלון בסירה, והקושר ברזל בכרעי המטה של חיה, והעורך לפניה שולחן - הרי זה מדרכי האמורי תוספתא למסכת שבת, פרק ז, הלכה ג
    • ועמוד ענן שהיה מקדים לפניהם הורג נחשים ועקרבים ושורף סירים וקוצים ואטד תוספתא למסכת סוטה, פרק ד הלכה א

גיזרון[עריכה]

  • לשון המקרא - שם מופיע הקוץ רק בצורת הרבים "סירים". לכן, יש שגזרו ממנה את צורת היחיד "סיר" כשם הקוץ [1].
בכתבים מאוחרים מופיעות גם צורות הריבוי "סירות" ו"סיראות". למשל: שבעה עננים היו, מלמעלה, ומלמטה, ומארבע רוחות העולם, ואחד הולך לפניהם... ושורף את הקוצים ואת הסירות מדרש תנחומא, פרשת "במדבר", פרק א סימן ב, "משל למלך שהתקין שני דרכים: אחת מליאה קוצים ודרדרים וסיראות, ואחת מליאה בושם" (שמות רבה ל כ). האקדמיה קבעה את הצורה "סירה" כצורה התקנית [דרוש מקור].
  • שימו לב: במקרא, צורת הרבים של כלי הבישול "סִיר" היא "סִירוֹת", ולא כבימינו "סירים". ראו גם בערך סִיר.
  • יש המפרשים שגם "סִּירֹתֵיכֶם" שבפסוק ”בְּטֶרֶם יָבִינוּ סִּירֹתֵיכֶם אָטָד“ (תהלים נח, פסוק י) בא בהוראת קוץ (והפעם בריבוי "סירות" ולא "סירים").

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: סירה קוצנית
ויקימינים טקסונומיה בוויקימינים: Sarcopoterium spinosum

סימוכין[עריכה]