חסין

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חֲסִין[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חסין
הגייה* khasin
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ח־ס־ן א
דרך תצורה משקל קְטִיל
נטיות נ׳ חֲסִינָה, חֲסִינַת־; ר׳ חֲסִינִים, חֲסִינֵי־; נ"ר חֲסִינוֹת
  1. לשון המקרא שלא ניתן לפגוע בו; שיכול לסבול כל פגיעה.

גיזרון[עריכה]

  • מילה יחידאית במקרא. מן ח-ס-ן, חֹסֶן. המילה מופיעה גם בארמית: וִיהוֹן שְׁמַיָּא דְּעִלָּוֵי רֵישָׁךְ חַסִּינִין כִּנְחָשָׁא מִלְּאַחָתָא מִטְרָא (תרגום אונקלוס דברים כח,כג). וזה דומה למשמעות של ח־ס־ן ב.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]


השורש חסן א

השורש ח־ס־ן הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

ח־ס־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל חָסַן חוֹסֵן יַחֲסֹן חֲסֹן לַחֲסֹן
נִפְעַל נֶחֱסַן נֶחֱסָן יֵחָסֵן הֵחָזסֵן לְהֵחָסֵן
הִפְעִיל הֶחֱסִין מַחֲסִין יַחֲסִין הַחֲסֵן לְהַחֲסִין
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל חִסֵּן מְחַסֵּן יְחַסֵּן חַסֵּן לְחַסֵּן חִסּוּן
פֻּעַל חֻסַּן מְחֻסָּן יְחֻסַּן -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְחַסֵּן מִתְחַסֵּן יִתְחַסֵּן הִתְחַסֵּן לְהִתְחַסֵּן