חופה
מראה
ערך זה עוסק בחוֹפָֿה. לערך העוסק בחוּפָּה; ראו חֻפָּה.
חוֹפָה
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | חופה |
| הגייה* | khofa |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ח־ו־ף |
| דרך תצורה | משקל קַטְלָה |
| נטיות | |
- [סלנג], מיושן זעזוע, הלם, עצבנות.
- כששמעתי שאלון נסע לאיסלנד קיבלתי את החופה: מה לו ולאסקימוסים?
- הוא תפס את אשתו במיטה עם המאהבת שלו ותפס את החופה של החיים.
גיזרון
[עריכה]- מערבית פלשתינית מדוברת: ח'וֹף (פחד, הפחדה, דאגה, פניקה); השווה ערבית ספרותית: خَوْف (חַ'וְף).
מילים נרדפות
[עריכה]מידע נוסף
[עריכה]- הביטוי הידוע "חפפה" השגור בפיו של מדריך הטיולים חיזקי מהתוכנית "ארץ נהדרת" גזור מהמילה "חופה".